המשטרה חותמת את תגובתה הקצרצרה באמירה כי "מן הדין ומן הצדק להיעתר לאמור בתגובה זו". כלומר, המשטרה מנמקת את הצורך בצו איסור הפרסום ברגישות הנושא בלבד, ואיננה סבורה כי קיים חשש שיבוש של החקירה אם יבוטל הצו.
אולם, חרף הודעת המשטרה, חוק בתי המשפט קובע קריטריון אחר לחלוטין להוצאת צו איסור פרסום על חקירת משטרה. סעיף 70 לחוק אומר כי "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין". כלומר, הנימוק הרלוונטי היחיד להוצאת הצו הוא חשש לפגיעה בחקירה ולא רגישות ציבורית או כל רגישות עלומה אחרת.
יש לציין כי גם בית המשפט השלום בנתניה וגם בית המשפט השלום בתל אביב נעתרו עד כה לבקשות המשטרה להוצאת הצו בפרשה החמורה. דבר המעלה סימני שאלה על השיקול הדעת העצמאי שמפעילים השופטים לפני שהם נענים לבקשות המשטרה להוציא צווי איסור פרסום על חקירות משטרה.
צו איסור הפרסום לא מונע מחרושת השמועות להשתולל, ואולי הצו דווקא מחזק את השמועות ובורסת ניחושי השמות פוגעים בדמויות ציבוריות שכלל אינן חשודים בפרשה זו.