החלטת בית המשפט הגיעה בעקבות עתירה שהגישה עמותת "המיזם הרב מגזרי למיגור העישון", אליה הצטרפו גם האגודה למלחמה בסרטן וההסתדרות הרפואית בישראל, שתמכו בהעלאת המחירים מטעמי בריאות הציבור. בשמו של כחלון נטען בדיון כי ייקור המס עשוי לפגוע בשכבות החלשות, אולם לדברי בית המשפט, "עמדה זו של שר האוצר לא נתמכה בהנמקה נוספת או בהתייחסות לאפשרות של שינוי מקיף יותר בקביעת שיעורי המס, כמו למשל הפחתה מסוימת במס הקנייה המוטל על סיגריות והשוואתו של מס הקניה על טבק לגלגול לשיעור המופחת".
"מדיניות אינה מילת קסם הפוטרת את הרשות המבצעת מהחובה לנהוג בשוויון או לבחון טענות רציניות בדבר השלכה שלילית של החלטתה על זכויות, במקרה זה הזכות לבריאות", נכתב בהחלטה. "שיקול דעת רחב אינו פטור מהחובות שמטיל המשפט הציבורי".
"עמדתו של שר האוצר, כפי שהובאה בפנינו, התייחסה אך ורק לשיקול של הכבדה על אוכלוסיות מעוטות הכנסה. איננו מבטלים שיקול זה. לעומת זאת, היא לא התייחסה כלל לשיקולים רלוונטיים נוספים שלכאורה נדרשה התייחסות אליהם – העובדה שהיקף צריכת הטבק לגלגול אינו נתון קבוע, אלא כזה המושפע משיעור המס, וכן החשש ששיעור מס נמוך על מוצרי עישון מסוימים תורם בפועל לעידוד העישון, וממילא משפיע לרעה על בריאות הציבור".
בהחלטה התייחס בית המשפט גם לעמדתם של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, לפיה סיגריות מגולגלות וסיגריות מוכנות הן אותו המוצר מבחינת השלכותיו. "בחינת ההשלכות שיש להבחנה בין מוצרים היא בעלת חשיבות מיוחדת כאשר מדובר במס קניה מן הסוג שנועד מלכתחילה לכוון התנהגויות". היות והסיכונים הבריאותיים זהים ואין הבדל ממשי בין המוצרים, אין הצדקה להבחין בין המיסוי המוטל עליהם.