כזכור, בתחילה טענו פרקליטיו של גור, עו"ד דני כץ ואייל אלון, כי בית המשפט העליון קבע עלינו "להתייצב בפני הוועדה ביום שיחלפו שני שלישים מתקופת השליש שנותרה למאסרו", וכי מועד השליש הוא היום שבו התקיים הדיון הקודם. אולם, הוא ככל הנראה טעה בשנה ושני השלישים יעברו רק בעוד שנה, כשיוותרו 5 שנים ליום מאסרו של גור. זאת ככל הנראה הסיבה לבקשה של הרוצח למשוך את בקשת השחרור המוקדם ולדחות אותה בשנה.
ב־8 ביוני 1980 דווח על חטיפתו של ירדן, שהיה בן 8, בסמוך לביתו בסביון, ועם שלם יצא לחפש אחריו. גור נתפס ונידון לעונש של מאסר עולם בגין הרצח ועוד 34 שנות מאסר בגין שני מעשי חטיפה. הוא היה אמור לסיים את חייו בכלא, אך הנשיא לשעבר עזר ויצמן קצב בזמנו את העונש ל־45 שנים.
עצם בקשתו של גור לשחרור מוקדם עוררה זעם רב. נציגת המשפחה, עו"ד לימור לוי, אמרה כי "הוא היתל במשטרה ובמדינה כולה. דרש וקיבל כופר. הוא הוליך שולל סוהרים בעת שצבע את גדר הכלא מבחוץ ונמלט. לא מגיע לו שחרור מוקדם ולא מגיע לו שישקלו בכלל בקשה כזאת. הוא היה מוכן לעשות הכל בשביל בצע כסף, לרבות חטיפה של שני ילדים ורצח של ילד", הסבירה עו"ד לוי. עו"ד לוי הבהירה כי היא מתנגדת נמרצות לשחרורו של גור, בשם המשפחה. "הוא בדיוק מרצה עתה 39 שנים ונותרו לו על פי ההקצבה של הנשיא עוד שש שנים. הוא צריך לשבת את התקופה שהוקצבה לו עד יומו האחרון, וזו העמדה של המשפחה ושל כל מי שהאירוע זעזע אותו", אמרה.