עמיר טוען בעתירה כי שב"ס נוהג כלפיו באפליה, שכן כאשר אסירים אחרים ניהלו שיחה על נושאים פוליטיים מובהקים במהלך מאסרם הם לא נענשו כלל. בעתירתו טוען עמיר באמצעות בא כוחו כי דבריו היו בגדר "אמירת אגב", שלא ניתן להוכיח את קיומה של איסור התעמולה במסגרתם. עמיר הגדיר את שיחת הטלפון עם אליאסי כשיחת התייעצות בלבד.