בפרויקטים רבים של התחדשות עירונית ישנן דירות, אשר הורחבו ללא היתר בניה ללא קבלת הסכמה מיתר בעלי הדירות בבניין. רבים מבעלי הדירות הללו, מתנגדים לפרויקט התחדשות עירונית, משום שהיזמים אינם יכולים לתת להם תמורה הולמת בגין הבניה הבלתי חוקית או החצר בה הם עושים שימוש במשך עשרות שנים.
יש גם מקרים, שבהם העירייה אפשרה העברת הזכויות בין מוכרים לקונים בדירה, מבלי שדרשה את הסדרת עבירות הבניה. כמעט בכל המקרים, העירייה גבתה ארנונה בגין חריגת הבניה, מה שגרם לבעלי הדירות להבין, בטעות, שהעירייה אינה מתנגדת לחריגת הבניה.
מצב זה גורם לכך שבעלי הדירות, אוכלוסיות מוחלשות בדרך כלל, חיים בדירות מורחבות או עם חצר נגישה במשך עשרות שנים. לא תמיד עם ידיעה ברורה שהם למעשה עברייני בניה.
אז כאשר יזם מגיע ומציע לכל בעלי הדירות בבניין דירה מוגדלת ואילו לבעלי הדירות בקומת הקרקע הוא מציע דירה רגילה, קטנה יותר מזו הקיימת היום, התוצאה היא התנגדות אשר לעיתים מובילה לפרויקט תקוע. המחוקק עדיין לא נתן את דעתו למצבים המורכבים הללו.
יש לאפשר הכרה בתמורה לבעלי דירות אלו, גם במקרים שבהם חריגת הבניה לא נעשתה בידי בעל הדירה הנוכחי, אלא נעשתה בידי הבעלים הקודמים של הדירה ולפני למעלה מחמש שנים, ובאופן שהבעלים הנוכחי רכש את הדירה במצבה הנוכחי.
מצד אחד, הפתרון אותו אני מציע, עשוי לשחרר פרויקטים רבים מהתנגדות עיקשת של בעלי הדירות עם הבעיה הזו. מצד שני, פתרון זה לא יעודד עבריינות בניה בשל הקריטריונים הנוספים אותם הצעתי, כתנאי להכרה בבניה הבלתי חוקית.
הפתרון המוצע לעיל, הוא לצרכי הכרה בתמורה לבעלי הדירות הללו ולשם קידום פרויקטים של התחדשות עירונית ולא לשום מטרה אחרת.
התרעות פיקוד העורף