מזג האוויר הסוער והגשום בימים האחרונים הביא עמו לא מעט נזקים, למרבה הצער לא רק ברכוש, אלא גם בנפש. ברקע צצות לא מעט שאלות, ביניהן הגדולה מכולן: האם ניתן היה למנוע את אסון המעלית? סביר להניח שכן, בסבירות גבוהה.
נכונה היא הטענה שלא ניתן לייחס כל נזק באופן גורף לרשלנות כלשהי, אלא שהפעם, כך עולה מהעדויות עד כה, הכתובת הייתה על הקיר, ובאופן ברור. לא מעט גורמים אשמים פוטנציאליים נזרקו לחלל האוויר, ביניהם המשטרה, כוחות הכיבוי וההצלה, מכבי האש, עיריית תל אביב, ועוד גורמים שלא זה המקום לנקוב בשמם.
הרציונל בבסיס הצפיות נובע מהסיבה הפשוטה שמבחינת המזיק הנזק היה צפוי, אך למרות זאת - הוא לא נקט צעד כדי למנוע אותו. כך לדוגמה, נשמעו טענות כנגד עיריית תל אביב אשר מכירה ויודעת על בעיות הצפה חוזרות ונשנות באזור בו קרה האסון.
עיריית תל אביב, מתוקף היותה רשות מוסדית, גם חבה בחובת הזהירות כלפי תושבי העיר, ומוטלת עליה אחריות לדאוג לביטחונם, רווחתם ושלומם של תושביה.
היכן הקשר בין הרשלנות לבין הנזק הדוק יותר? גם זו שאלה שיש לשאול, שכן טרם החיוב בפיצוי בעבור הנזק, מן ההכרח לקבוע קשר סיבתי ישיר ומוכח בין הרשלנות לבין קרות הנזק. מקום בו ידע המזיק כי צפוי היה להתרחש אסון, ולא עשה ככל שלאל ידו בכדי למונעו – מקים אחריות לרשלנות הנטענת.
כמו כן בור פעור על אם הדרך, אתר בנייה שאינו מגודר כהלכה, דוחק בלתי סביר באירוע המוני – כולם מקרים המצריכים בחינה יסודית. מקרים אלו בהחלט יכולים להוות עילה לתביעה משפטית מאחר שהתרחשות הנזק צפויה לחלוטין ועל הגורמים האחראיים היה לתת על כך את הדעת בטרם עת.
התרעות פיקוד העורף