תאונות עבודה קטלניות וקשות באתרי הבנייה בישראל אינן לצערנו מחזה נדיר. כמעט מדי שבוע או שבועיים אנו נתקלים בעוד כותרת "אדומה", המבשרת על אירוע טראגי נוסף, בו פועל בניין קיפד את חייו. אין זה מפתיע במדינה שבה כ-58% מתאונות העבודה הקטלניות מתרחשות באתרי בנייה, ושהסיכוי של עובד בענף לאבד את חייו במהלך עבודתו גבוה פי 3.6 מכל מקצוע אחר.
מדו"חות של המפקחים המבקרים באתרים עולה כי הליקויים השכיחים קשורים להעדר נוכחות של מנהל עבודה מקצועי, משטחי עבודה לא תקינים, פיגומים לקויים, אי שימוש בציוד מגן אישי, ליקויי חשמל מסוכנים, פתחים לא מגודרים כראוי ואי ביצוע הדרכות בטיחות.
הלכת השנים האבודות קובעת, בקליפת אגוז, כי אם העובד נהרג באתר הבנייה, הפיצויים בעקבות פגיעתו צריכים לכלול גם את כל הפסדי השכר שאבדו לו ולבני משפחתו. כך נוצר מצב בו גם אם הנפטר היה עובד פשוט בתחילת דרכו, וגם אם משכורתו לא הייתה מן הגבוהות, סכומי הפיצויים בתביעה יכולים לטפס לכדי מיליוני שקלים.
עד לפסק דין הנ"ל, התפיסה הרווחת בבתי המשפט בישראל הייתה כי ליורשיו של מנוח אין זכות לקבל פיצוי בעבור האפשרות שהאחרון היה משתכר למחייתו עד גיל פרישה. במילים אחרות, "באין חיים, אין הפסד כושר".
הסיטואציה הזו יצרה עיוות שבו אדם שנפצע באורח קל שפגע ביכולתו להתפרנס, היה זכאי לקבל פיצויים משמעותיים הרבה יותר ביחס לאדם שנהרג. כב' השופט ריבלין התייחס לכך בפסק הדין בעניין אטינגר לפיו לא ייתכן שיהיה "זול יותר להרוג מאשר לפצוע".
פסק דין אטינגר הפך את הקערה על פיה, וקבע כי ניתן לתבוע פיצויים עבור אובדן השתכרות בשנים האבודות. היות שרכיב הפסדי השכר הוא במקרים רבים "הנתח העיקרי" בעוגת הפיצויים בתביעות נזיקין, פסק הדין התקדימי הביא לזינוק בסכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות נזיקין העוסקות במות אדם.
בית המשפט השלום בתל אביב פסק פיצויים בסך של למעלה מ-1.2 מיליון שקלים לבני משפחתו של עובד זר מסין, נשוי ואב לילד, שנהרג באופן טראגי כאשר נלכד בין תבניות מתועשות שהורמו על ידי עגורן צריח (ת"א 45996-06-12). במקרה אחר שנדון לאחרונה בבית המשפט השלום בחיפה (ת"א 46460-12-13), הועמד סכום הפיצוי לבני משפחתו של פועל בניין שנהרג בנפילה מגובה על סך של כ-2.8 מיליון שקלים.
חשוב לציין כי מלבד ראש הנזק הנוגע לשנים אבודות, בתאונות עבודה קטלניות ייתכן ויידרש גם פיצוי בשל ראשי נזק נוספים כמו כאב וסבל, אובדן שירותי אב, אובדן שירותי בעל, קיצור תוחלת חיים ועוד. מצד שני, יש להדגיש כי פעמים רבות בתי המשפט יקזזו מהסכום את התגמולים שמגיעים לבני המשפחה מהמוסד לביטוח הלאומי (בכדי למנוע מצב של כפל פיצוי).
מעסיקים יקרים, שימו לב. אמנם יש למוסד לביטוח הלאומי תפקיד חשוב בקשר לפיצוי נפגעי עבודה, אך פעמים רבות אירועים מסוג זה מולידים תביעה מקבילה בהליך אזרחי מול גורמים רשלניים. בראש ובראשונה, המעסיק של המנוח.
הדברים נאמרים ביתר שאת לאור הסקירה הקצרה לעיל, אשר הסבירה מעט מדוע תביעות לאחר תאונות עבודה קטלניות יכולות להיות מוגשות על סכומים גבוהים ביותר.
עליו לוודא כי הוא מעמיד לרשות העובדים חומרים מתאימים ובטוחים, וכן ציוד וכלי עבודה בטוחים ומתאימים. כמו כן, מוטל על המעסיק לפקח באופן רציף ויעיל אחר נקיטת מלוא אמצעי הזהירות הנדרשים. אחריותו כוללת ווידוא ביצוע הדרכות בטיחות, ופיקוח על כך שהעובדים מודעים לסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם.
התרעות פיקוד העורף