חדשות לבקרים אנו עדים למקרים בהם אנו שוכרים דירה אשר מתגלות בה תקלות כגון נזילות, תקרה קורסת וקורוזיה. ליקויים אלה אינם מאפשרים שימוש סביר בנכס אשר עבורו בעל הנכס גובה שכירות על פי החוזה. לעיתים דמי השכירות גבוהים בעשרות מונים ביחס ליכולתו של השוכר להשתמש בפועל בנכס.
מכאן עולה השאלה האם השוכרים אמורים לשלם את שכר הדירה במלואו טבין ותקילין כאשר בעל הנכס מסרב לתקן את הליקויים בדירתו?
בנוסף קובע החוק כי במקרים בהם המשכיר לא מתקן פגם שהובא לידיעתו בתוך זמן סביר (לא יותר מ-30 יום), השוכר רשאי לתקן את הפגם במקומו, למרות קיומו של האיסור לבצע שינויים כלשהם בנכס ללא הסכמת הבעלים.
בדירה זו התקרה קרסה ולא תוקנה כנדרש במשך זמן רב, נוסף על כך הדירה הוצפה במים וההצפה אילצה את השוכר לעזוב את הנכס ולהתגורר מחוץ למבנה, כאשר בעל הבית ממשיך לגבות את שכר דירה במלואו.
עוד יצוין, כי בעל הנכס תבע את השוכר כיוון שלא שילם לו סך של 20,000 שקלים עקב התקלות שלא טופלו בנכס.
הנה כי כן אנו עדים לפסיקה מבורכת בה זכויות השוכר מיושמות הלכה למעשה לאורו של חוק השכירות ההוגנת. עו"ד דרורית מלינרסקי גורסת כי משמעות פסק הדין הלכה למעשה היא לב לבו של החוק החדש, דהיינו המשכיר מחויב למסור דירה המוגדרת "ראויה למגורים".
התנאים הבסיסיים כוללים: מערכת תקינה של מים נקיים וניקוז, מערכת חשמל או מערכת תאורה, פתחי אוורור ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחי האוורור והכניסה. הלכה למעשה אם קיים גורם סיכון בלתי סביר לשוכר או לבריאותו, הדירה אינה ראויה למגורים.
אשר על כן טוב יעשו השוכר והמשכיר אם יעגנו טרם חתימת חוזה השכירות את התנאים המקדמיים לאחזקת הנכס שיבטיחו מתן אפשרות לשימוש סביר על פי חוק, וזאת כדי למנוע מחלוקות עתידיות אשר היו יכולות להימנע מבעוד מועד.
התרעות פיקוד העורף