עד כה שיקום חיי היחיד (מי שהסתבך כלכלית/החייב), הוסדר בפקודת פשיטת הרגל ובתקנות בלבד. מאז ועד היום המטרה המוצהרת של ההליך הייתה לשקם את החייב תוך התייחסות לנושים. עם זאת, בפועל הפרקטיקה הייתה כי ברגע שהיחיד הגיע לדיון והוכרז כפושט רגל הוא היה נתון לשיקול הדעת ולפרשנות של בתי המשפט השונים.
חלקם השיתו על היחיד תכנית פירעון ארוכת טווח שכללה תשלום חודשי שאינו מידתי כך שהחייב נדרש לשלם סכום גבוה מאוד. חלק מבתי המשפט כן פעלו לשיקום החייב וקבעו תשלום חודשי ראוי בהתאם ליכולותיו הכלכליות, תוך קביעת תכנית פירעון הוגנת וקצרה יותר שבסופה יתאפשר לו לשקם את חייו.
שמו של "החייב" בחוק חדלות פירעון השתנה ל-"יחיד", עוד צעד אשר מראה כי ההתייחסות היא לשיקום. באופן זה לא מכנים את "החייב" בכותרת זו אלא כ"יחיד" אשר יש לכבדו תוך הימנעות מהגדרתו באופן פוגעני אשר יכול להקניט או להשפיל.
היחיד יכול להפוך בקלות לבעל חוב מאחר שהוא מושך כספים באשראי בלי יכולת החזר ובמקרים רבים לא שם לב לכך. נוסף על כך, בנקים וגופים שמעניקים הלוואות חוץ בנקאיות פועלים לתת הלוואות בריבית גבוהה שברור לכל כי היחיד לא יצליח לעמוד בהחזר ההלוואות הגבוה.
אם היחיד יסתיר נכסים ויפעל בערמומיות, הפגיעה תהיה גם לסובבים אותו ולא רק לעצמו, כך שמטרת החוק היא לאפשר לו לחיות בחברה כלכלית עמידה ללא הסתרה כלשהיא. החוק הוא בגדר "חסד המחוקק" אשר מאפשר לחייב להשתקם, והוא צריך לדעת שהגנה זו היא הזדמנות נוספת לשיקומו.
החוק מביא להבראה גם עבור קרובי החייב, סביבתו ואף לחברה כולה. חייב שאין לו את היכולת להגיע להסדר מול נושים שכופים עליו הליכים בהוצל"פ, יוכל לחסות תחת הגנת החוק ולהצליח להשתקם בניגוד למרותם של הנושים רק במתווה של חוק חדלות פירעון.
מיום ה- 15/09/2019 אין ליחיד אפשרות לפנות לאיחוד תיקים כחייב מוגבל באמצעים (רק לצו תשלומים יזום, קרי תשלום של 3 אחוז בכל תיק בהוצל"פ). לכן אם החייב לא ישתף פעולה, הוא עלול להיות חשוף לפעולות שיושתו כנגדו בהוצאה לפועל כמו עיקולים והגבלות.
במקרה כזה לחייב לא תהיה יכולת להתגונן, שהרי הוא לא יוכל להתחיל בהליך נוסף של חדלות פירעון אלא רק לאחר תקופת צינון בת שנה (תקופת צינון מינימלית של שנה לפי פסק דין 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' הכנ"ר). מציאות זו תגרום לחייב להיות מחוסר הגנה בזמן שהנושים יכולים לפעול נגדו בהוצאה לפועל ולעשות בו כרצונם.
התרעות פיקוד העורף