תמ"א 38: כיצד להיזהר ברכישת דירה בפרויקט?

מוכר דירה בבניין שעובר פרויקט של תמ"א 38 נדרש לחשוף בפני הרוכשים את הנתונים שבידיו הנוגעים לנכס. האם חיוב זה פוטר את הרוכשים מבדיקה ובחינה של כלל הנתונים?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
פרויקט תמ"א 38
פרויקט תמ"א 38 | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

ביצוע פרויקט תמ"א 38 מעלה ללא ספק את ערך הדירות בבניין. כאשר בעלים של דירה מבקש למכור את דירתו, אך ברור הוא שהתמורה שיקבל תעלה ככל שפרויקט התמ"א המבוצע בבניין יהא בשלבים מתקדמים יותר. במצב דברים זה, נהנה הבעלים המוכר מתמורה גבוהה יותר המגלמת את פוטנציאל עליית ערך הדירה כתוצאה מביצוע עסקת התמ"א.

הרוכש מצידו מסתמך על עליית ערך הדירה מביצוע פרויקט התמ"א, אך עליו לכלול בשיקוליו גם את העובדה כי פרויקטים של תמ"א 38 הם רוויי סיכון והוודאות בהם רחוקה מלהיות מלאה.

מקרה שהיה כך היה. ביום 14.1.13 נחתם הסכם בין הרוכשים והמוכר לרכישת דירת מגורים בבניין משותף ברחוב קוסובסקי 34, תל אביב (שכונת בבלי), המשקיף לפארק הירקון, תמורת שלושה מיליון שקלים.

עורך הדין דן הלפרט. צילום: שני נחמיאס סטודיו כותרת.
עורך הדין דן הלפרט. צילום: שני נחמיאס סטודיו כותרת.

עבודות הבניה בבניין לא הסתיימו עד למועד המסירה של הדירה לרוכשים ואפילו המעלית לא פעלה במועד המסירה.

הרוכשים הגישו תביעה כספית (על סך 728,000 ₪) כנגד המוכר. בתביעתם הם טענו, בין היתר, כי במשא ומתן אשר קדם לחתימת ההסכם הציג בפניהם המוכר מצג שווא כאילו עבודות תמ"א 38 בבניין נמצאות בשלבים סופיים ועתידות להסתיים תוך חודש - חודשיים ימים.

הרוכשים הדגישו את חשיבות סיום עבודות תמ"א 38 בבניין לפני כניסתם לדירה והוסיפו וטענו, כי לולא המצג שהציג בפניהם המוכר בעניין הנדון, לא היו מתקשרים בהסכם לרכישת הדירה.

עוד נטען על ידי הרוכשים כי המוכר פעל בחוסר תום לב כלפיהם ופעל להסתרת עובדות ביחס לדירה הנמכרת כדי שלא יפגעו רווחיו. מנגד, טען המוכר, כי לא הציג בפני הרוכשים מצג כאילו עבודות הבניה בבניין עומדות להסתיים תוך חודש - חודשיים ימים.

נקבע, כי אחד מביטוייה המובהקים של חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי, הוא חובת הגילוי של עובדות אשר בהתאם לנסיבות מצופה כי אדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני. הפרת חובה זו, כך נקבע, עלולה להוות הטעיה של הצד השני לעסקה. עוד נקבע כי בטרם החתימה על הסכם הרכישה ביקרו הרוכשים בדירה בשתי הזדמנויות,  ובמהלכן הציג בפניהם המוכר את הדירה ואת הבניין.

בית המשפט החליט להעדיף את גרסת המוכר וקבע, כי אכן במועד ביקור הרוכשים בדירה היו עבודות הבניה בעיצומן וניתן היה לראות שטרם הסתיימו. עוד צוין כי המוכר הפנה את הרוכשים לחברה היזמית על מנת שיקבלו ממנה באופן ישיר נתונים בדבר לוחות הזמנים וצפי לסיום ביצוע העבודות. בית המשפט הבהיר כי הרוכשים אכן פנו לחברה היזמית ואף התקשרו עימה בהסכם דומה להסכם התמ"א עליו חתמו בעלי הדירות בבנין.

לפיכך נקבע שטבעי הדבר כי הנושא עלה באותם ביקורים בבניין ומצופה היה מהרוכשים שיעמדו על כך שנושא סיום עבודות הבניה יעוגן בהסכם גופו וברחל בתך הקטנה. אולם בפועל, אין בהסכם הרכישה ולו רמז למצג הנטען של המוכר ואף לא הוכח על ידי הרוכשים כי ביקשו לכלול מצג זה במסגרת הסכם הרכישה.

לאור מכלול הנימוקים לעיל, קבע בית המשפט כי המוכר לא הציג בפני הרוכשים מצג שווא, לפיו עבודות תמ"א 38 בבניין יסתיימו תוך חודש - חודשיים ימים וכי לא הוכח שמנע מהם מידע אודות סכסוכים בין החברה היזמית ובין בעלי הדירות.

נמצאנו למדים, כי קיימת חובת גילוי על פיה חייב בעלים של דירה לחשוף בפני הרוכש נתונים המצויים בידיעתו אודות הדירה הנמכרת. עם זאת חלה חובה גם על רוכש הדירה עצמו לבדוק ולבחון כל נתון הנחשף בפניו. כל אלה מקבלים משנה תוקף כאשר הדירה מצויה בבניין בו מבוצע פרויקט תמ"א 38.

תגיות:
נדל"ן
/
תמ"א 38
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף