ילדים רבים נפצעים במסגרת בית הספר ובפעילויות שונות מחוץ למערכת החינוך. לתלמיד בית ספר אשר נפגע במהלך היום ייתכנו מספר אפשרויות לקבלת פיצויים מחברת ביטוח תאונות תלמידים ומהגוף שבמסגרתו אירעה התאונה.
תלמיד בית ספר יכול לתבוע פיצוי על נזק שנגרם לו בשל רשלנות המקום שבו אירעה התאונה וזאת עד לגיל 25 (7 שנים לאחר גיל 18).
הילד נפצע, אובחן לו שבר ביד ימין (ידו הדומיננטית), והוא טופל בגבס למשך חודש ימים. למחרת התאונה נשלחה הודעה להורי החניכים שבה צוין כי אסור להגיע לשטח שבו מתקיימת הפעולה עם אופניים.
כתשע שנים לאחר התאונה פנה הילד (שלימים הפך לבגיר) לטיפולה של עורכת הדין ענת אשכנזי בכדי לברר האם הוא זכאי לקבל פיצוי כלשהו בגין אותה תאונה.
תחילה הפנתה עורכת הדין אשכנזי את הצעיר למומחה רפואי, וזה איבחן כי האיחוי של השבר לא היה מלא ולכן המליץ לקבוע לו נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 10% בעקבות התאונה הנדונה.
עורכת הדין אשכנזי טענה כי במקרה זה התנועה לא הקפידה על קיום הפעולה בהתאם לכללי הבטיחות הנדרשים. היא דרשה מהחניכים הצעירים לרוץ באזור שנמצא בו בור אשר לא היה מגודר, ובשטח שהיו מושלכים בו אופניים למרות החשיכה ששררה במקום. על כן, התנועה לא שמרה על ביטחון החניכים בכלל ועל ביטחונו של התובע בפרט תוך שאינה עושה דבר כדי למנוע את התאונה.
במסגרת הסדר פשרה לטובת הקטין הסתיימה התביעה בתשלום של 258,000 שקלים מחברת הביטוח אשר ביטחה את תנועת הנוער במועד האירוע. בסך הכל קיבל הצעיר פיצוי של כ- 300,000 שקלים בגין נזקיו, וזאת, כאמור, 10 שנים לאחר קרות המקרה.