החוק מעמיד כלים שונים המאפשרים לאדם לשלוט בחייו, ברכושו במהלך חייו בהיותו בריא וצלול, בעת היותו במצב שאינו יכול לקבל החלטות בעצמו וגם לאחר מותו. יש ואדם רוצה להעניק למי מבני משפחתו או לאדם אחר שהוא חפץ ביקרם, בעודו בחיים או לאחר מותו נכס כזה או אחר באופן, בזמן או בתנאים מסוימים.
הסכמת המקבל נתפסת כמובנת מאליה (חזקה שהמקבל מסכים) אלא אם המקבל מודיע במפורש שאינו חפץ במתנה תוך זמן סביר מעת היוודע לו על המתנה. (לדוגמה, הדוד מאמריקה נתן מתנה לאדם או לגוף מסוים ודבר המתנה נודע למקבל רק כעבור חלוף זמן - יום, חודש, שנה.. וכשהדבר נודע למקבל הוא מודיע: "איני חפץ במתנה", "שונא מתנות יחיה" וכו').
הנכס המוקנה יכול להיות מקרקעין (דירה, נחלה, מגרש, בניין וכו'), מיטלטלין (מכונית, ספר, תכשיט, סכום כסף וכו') או זכות (שטר חוב, כרטיס הגרלה, כרטיס מתנה וכו'). הקניית המתנה היא העברת הבעלות בנכס מהנותן למקבל על ידי מסירת הנכס למקבל או במסירת מסמך מהנותן למקבל המזכה אותו בנכס. אם הנכס כבר מצוי ברשות המקבל ההעברה תיעשה על ידי הודעה למקבל על המתנה.
תנאים במתנה: נותן מתנה רשאי להתנות אותה בתנאים שונים בשטר המתנה (על המקבל לעשות או להימנע מלעשות מעשה מסוים כדי לזכות במתנה).
התחייבות לתת מתנה: לפי החוק, אם אדם התחייב לתת מתנה בעתיד – התחייבותו סופית, מוחלטת ומחייבת את הנותן רק אם היא נעשתה בכתב. בעוד נתינת מתנה באופן מידי יכולה להיות גם בעל פה, ומשניתנה המתנה היא סופית ואין יכולת לבטלה.
עם זאת, מי שהתחייב לתת מתנה בעתיד, וזו טרם ניתנה, יוכל לחזור בו כאשר המקבל התנהג "בהתנהגות מחפירה" כלפיו או כלפי בני ביתו, או כאשר חלה הרעה ניכרת במצבו של המתחייב (פשט רגל, חלה וכו').
דוגמה אחרת ל"התנהגות מחפירה" נקבעה בפסק דין של בית המשפט המחוזי (ת"א 416/80) במקרה שבו אדם מבוגר התחייב לתת לבן שלו חלקת קרקע כדי שיוכל לבנות עליה את ביתו בקרבתו. הבן ניסה למכור את חלקת הקרקע לצד שלישי. הדבר לא היה לרוחו של האב ולכן החליט לבטל את התחייבותו לבנו. בית המשפט קבע כי ניסיון המכירה הזה מהווה "כפיות טובה" כלפי הנותן הנכלל בהגדרת "התנהגות מחפירה", המאפשרת חזרה מההתחייבות לתת את המתנה.
התרעות פיקוד העורף