הזכות להורות: איך אפשר לממשה באמצעות פונדקאות בחו"ל?

בשנים האחרונות, גדלה כמות הזוגות הנשואים הסובלים מבעיות פריון, המבקשים לעשות שימוש באם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם. כמו כן, המודעות הגדלה והולכת לאפשרות ההורות בסיוע פונדקאות, מביאה גם גברים חד הוריים או זוגות חד מיניים, להביע עניין רב בהקמת משפחה ומימוש זכותם להורות. על פי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, זוג יכול לאמץ ילד אשר אינו שייך לו גנטית ובסיומו של הליך משפטי וביורוקרטי, הילד יירשם על שם ההורים או ההורה המאמץ.

בישראל כיום ניתן לאמץ ילדים אולם על מנת לאמץ ילדים מגיל צעיר מאוד פעמים רבות נאלצים ההורים להמתין זמן רב מאוד.

בישראל מוסדר הליך זה באמצעות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996 (להלן:"החוק"). בישראל, לא ניתן לבצע הליך פונדקאות ללא אישור "וועדת האישורים" להסכם הפונדקאות שנערך. ביצוע הליך פונדקאות ללא אישור וועדת האישורים מהווה עבירה פלילית.

העוברים שיוצרו מהפריה זו יושתלו ברחמה של האם הפונדקאית בחו"ל. האם הפונדקאית תישא את ההיריון עבור ההורים/ההורה המיועד ולאחר הלידה תמסור את הילוד להורים המיועדים. לפונדקאית לא תהינה כל זכויות הוריות בילוד והיא אינה קשורה גנטית לתינוק.

חשוב לוודא כי במדינה בה תלד הפונדקאית קיימת נציגות ישראלית של משרד החוץ, שכן בלעדיה לא יהיה ניתן לקבל דרכון עבור הילוד (למעט אם ההליך בוצע בארה"ב או קנדה כאשר הילוד יכול לשוב ארצה עם דרכון אמריקאי או קנדי, על פי חוקי המדינה שם).

בעוד בהליכי פונדקאות בישראל, המותרים כיום לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, לאחר מעבר ועדת אישורים, זמן ההמתנה עבור פונדקאית יכול להיות ארוך, בהליכי פונדקאות בחו"ל זמן ההמתנה לפונדקאית קצר ביותר ולפעמים אין כל זמן המתנה (כתלות ביעד בו מבוצע ההליך בחו"ל).

לפני בחירת המדינה בה יבצע ההורה המיועד את הליך הפונדקאות, חובה עליו לברר בנוגע לחוקיות ההליך באותה המדינה, על מנת לוודא שבאותה המדינה, אין איסור חוקי לכך. ישנן מדינות שבהן הפונדקאות מותרת אולם לזוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד, או רק לתושבי המדינה וישנן מדינות המתירות את ההשתתפות בהליך הפונדקאות ללא אפליה.

במדינות שאינן חלק מאמנת האופטסיל, תאומת תעודת הלידה באימות קונסולרי על ידי משרד החוץ המקומי ונציגות ישראל באותה המדינה. על מנת לקבל עבור הילוד תעודת מסע ישראלית (דרכון/תעודת מעבר), לצורך כניסתו לישראל, על ההורה המיועד לבצע מספר הליכים בנציגות ישראל במקום הלידה.

חלק מההליכים מול נציגות ישראל בחו"ל יכלול בדיקת DNA לילוד, על מנת לוודא כי מדובר בקשר הורות גנטית. דרישה זו הינה פועל יוצא של סעיף 4 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 הקובע כי ילד של אזרח ישראלי, הינו אזרח ישראלי מלידה ולפיכך יש צורך בהוכחת קשרי משפחה בין ההורה המיועד לילוד, על מנת להכיר בילוד כאזרח ישראלי.

על פי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, לא ניתן לערוך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, ללא צו מאת בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך חובה לקבל צו, לפני עריכת הבדיקה. לאחר הלידה, במרבית המדינות בחו"ל, ידרוש משרד הפנים הישראלי גם הצהרת הפונדקאית עצמה, בנציגות הישראלית בחו"ל. במסגרת הצהרה זו, הפונדקאית מצהירה על ויתור זכויותיה בילוד.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית, המוכיחה כי הילד הוא ילדו הגנטי של אזרח/ית ישראל, יתן בית המשפט, לעיניני משפחה, בישראל, פסק דין הצהרתי הקובע כי ההורה המיועד הינו הורה הקטין הנטען ולקטין יונפק מסמך נסיעה ישראלי.