זכויות סוציאליות כמו פיצויי פיטורים, ימי חופשה ומחלה ותשלום עבור שעות נוספות, מוקנות לעובדים שכירים מכוח חוקי העבודה. תנאי יסודי לביסוס זכאותו של עובד לזכויות הללו ולזכויות נוספות הוא כי בינו ובין מזמין השירות מתקיימים יחסי עובד-מעביד . בית הדין לעבודה הוא הגורם המוסמך להכריע בסכסוכים הנוגעים לזכאותו של עובד לקבל זכויות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעביד .
כך, יתכן כי אפילו במקרים בהם יש בין הצדדים הסכם כתוב המגדיר את מערכת היחסים ביניהם כקבלן ומזמין שירותים, הרי שבפועל יקבע בית הדין כי מדובר במערכת יחסים של עובד ומעסיק. במקרה שבו בית הדין לעבודה יכיר בנותן השירותים כעובד, הוא יהיה זכאי לתשלום הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק, לרבות פיצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה, תשלום דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, תשלום עבור שעות נוספות, וכיוב'.
יחד עם זאת, בית הדין רשאי לקבוע במקרים מסוימים כי מזכויותיו של אותו עובד יהיה המעסיק זכאי לקזז סכומים, אשר שולמו לו לכאורה בעודף, בהשוואה למה שהיה משולם לו מלכתחילה לו היה שכיר.
התרעות פיקוד העורף