חוזה עבודה בין מעסיק לעובד מביא לידי ביטוי את כל ההסכמות וההבנות בין הצדדים. בעוד רוב המעסיקים אינם מחתימים את העובדים על הסכמי עבודה, עליהם לדעת כי הדבר מהווה הפרה של החוק וחושף אותם לעיצומים כספיים על ידי משרד הכלכלה (נוסף על החשיפה לתביעות מצד העובדים ולקנסות הקבועים בחוק).
חשוב לציין כי חוזה העבודה האישי יכול רק להוסיף על הזכויות המוקנות לעובד מכוח חוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי, אך אינו יכול לגרוע מהן. לפיכך, סעיפים בחוזה העבודה המנוגדים לחוקי העבודה אינם מחייבים את העובד גם אם חתם על ההסכם. כמו כן, תנאים מוסכמים בחוזה ניתנים לשינוי רק בכפוף להסכמה של העובד ושל המעסיק יחדיו. המעסיק אינו רשאי לשנות תנאי מוסכם בחוזה העבודה באופן חד צדדי.
נוסף על כך, סעיף שאוסר על עובד לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את מעסיקו בעקבות הפרת זכויות אף הוא אינו חוקי ודינו בטלות. סעיפים בהסכם העבודה שאוסרים על התארגנות של עובדים נחשבים גם הם לבלתי חוקיים ובטלים מאחר שהם פוגעים בחופש ההתארגנות של העובדים.
חוזה עבודה מפורט שנערך על ידי עורך דין מקצועי שעוסק בדיני עבודה יכול לחסוך למעסיק מחלוקות רבות עם עובדיו ובמקרים רבים גם הוצאות כספיות והתדיינות משפטית. ברור לכל מעסיק כי ניהול הליכים משפטיים כרוך בהוצאות כספיות ניכרות וגורם לבזבוז זמן יקר.
במסגרת חוזה עבודה נהוג להסדיר בין היתר גם את נושא הסודיות ולקבוע בו תנאי אי תחרות. סעיפים אלו בחוזה יכולים להיות משמעותיים ביחס לעובדים שנחשפים לחומרים סודיים ורגישים, ולעובדים שמתנהלים מול לקוחות ויוצרים עימם קשר אישי. סוגיה נוספת שניתן להסדיר בחוזה העבודה היא תקופת ההודעה המוקדמת, אותה ניתן להאריך מעבר לתקופה הקבועה בחוק בכפוף להסכמתם של הצדדים.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.