כאשר חיילי צה"ל סובלים ממחלה, חבלה או כל בעיה רפואית הדורשת טיפול, הם פונים לרופאים מטעם הצבא. במקרים רבים, רבים מדי, מסתיימות פניות אלו בנזק פיזי או נפשי שנגרם עקב רשלנותו של הרופא המטפל.
רשלנות רפואית היא תופעה מצערת המוכרת בכל תחומי הרפואה. כשהם קורים במערכת הצבאית, לרבים מהם יש מכנה משותף: הרופאים המטפלים בחיילים נוטים לצאת מנקודת הנחה כי מי שמולם לא מתלונן על בעיה של ממש, אלא מנסה להערים על המערכת ולהוציא גימ"לים (המקבילה הצבאית לימי מחלה). כשזו נקודת המוצא של הרופא, אין כל פלא שפניות רבות לא נלקחות ברצינות, עד כדי הגעה למצב של נזק מהותי ובלתי הפיך.
התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל עשויה להתבטא במגוון דרכים: אבחון מאוחר או שגוי, אי-הפניה להמשך טיפול או לבדיקות, מתן תרופות לא מתאימות או במינון לא נכון, אי-ביצוע מעקב רפואי, התרשלות במתן הטיפול, אי-התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד.
גם כאשר הטיפול הרשלני בחייל אירע שלא במסגרת צבאית, אלא החייל נשלח לטיפול או בדיקה בבית חולים ציבורי, הוא ייחשב לרשלנות רפואית אם יעמוד בתנאים הנ"ל.
בכתב התביעה החייל יידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו. יהא עליו להוכיח כי הטיפול בו היה לקוי וכי הרופא שטיפל בו לא נהג כ"רופא סביר" והפר את חובת הזהירות הנדרשת ממנו בטיפול. נוסף על כך, החייל יידרש להוכיח בתביעתו כי ישנו קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני שקיבל ובין הנזק שנגרם לו.
יחד עם זאת, החייל יהיה זכאי לקבל הטבות רבות אשר עשויות במקרים רבים לעלות בשווין על הפיצוי הכספי שהיה מקבל בתביעה נזיקית. הטבות אלו כוללות, בין היתר, טיפולים רפואיים שאינם בסל הבריאות (כגון פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד), רכב רפואי, הוצאות ניידות, תשלום שכר לימוד ותגמול חודשי במהלך הלימודים, הנחות גבוהות בתשלומי המיסים ועוד כהנה וכהנה. את התביעה נגד משרד הביטחון יש להגיש עד שלוש שנים מיום השחרור.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף