במובן זה העובד הביתי אינו שונה. גם עובד אשר מקום עבודתו הוא ביתו הפרטי ומשלם (ו/או משלמים עבורו) דמי ביטוח לאומי - זכאי לאותן זכויות מאת המוסד לביטוח לאומי.
יחד עם זאת, לרוב המוסד לביטוח לאומי נוהג שלא להכיר בפגיעות של אותו עובד כתאונות עבודה, בטענה שלפיה הפגיעה אינה קשורה לביצוע העבודה. במקרה כזה שמורה לעובד הזכות לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, בדרך של הגשת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין לעבודה.
כך לדוגמה יש הבדל בין מצב שבו העובד נפצע בעת שניקה את ביתו (שאז אין קשר ישיר בין הפגיעה לבין עבודת העובד), ובין מצב שבו העובד מעד והחליק בעת שערך שיחת טלפון עם לקוח.
גם בעניין זה ישנם כללים מנחים שנקבעו על ידי בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לפגיעות נפשיות ו/או אירוע לבבי. ככל שהעובד יצליח להוכיח כי יש קשר עובדתי ורפואי ישיר בין האירוע שקרה במקום העבודה (למשל הודעת הפיטורים) ובין מצבו הרפואי (למשל התקף הלב שחווה מייד לאחר מכן), הרי שפגיעתו צריך שתוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף