תקיפה בעבודה: באילו מקרים היא תוכר כתאונת עבודה?

הכרה באירוע תקיפה כתאונת עבודה מזכה את הנפגע בזכויות ובתשלומים שונים מהמוסד לביטוח לאומי. מהם התנאים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה לצורך הכרה באירוע תקיפה כתאונת עבודה?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תקיפה בעבודה
תקיפה בעבודה | צילום: שאטרסטוק

תקיפות, למרבה הצער, הן חלק מהחיים שלנו והן מתרחשות לאורך כל שעות היממה. התקיפות כולן שליליות ומותירות חותם על המותקף. חלק מהן יוכרו כתאונות עבודה ולפחות יזכו את המותקף הנפגע בזכויות ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי.

1.      שהיא תתרחש במהלך העבודה של המותקף - "תוך כדי עבודתו".

2.      שהיא תתרחש בהקשר לעבודה ולא למשל בשל סכסוך אישי של המותקף - "עקב עבודתו".

נשמע פשוט? לא בהכרח. במסגרת הניתוח של כל אירוע נלקחים בחשבון נתונים שונים אשר משתקללים עד לקביעת מסקנה האם מדובר בתאונת עבודה אם לאו.

בית הדין שמע את הצדדים והתרשם שהתקיפה אירעה על רקע ויכוח נקודתי בעניין שימוש בטלפון בזמן העבודה ונקבע שהתקיפה מהווה תאונת עבודה. במקרה אחר, רופא הותקף במרפאתו על ידי רעולת פנים שהתחזתה כפציינטית עם דגימת שתן כביכול, היא התקרבה אליו, שפכה עליו את תכולת הצנצנת שהתבררה כחומצה ודקרה אותו. לאחר שמיעת ראיות התרשם בית הדין שהתקיפה אירעה על רקע אישי ולא בהקשר לעבודה ולכן נקבע שאין המדובר בתאונת עבודה.

כך גם במקרה אחר, שבו שימש עובד כטפסן וכראש קבוצה באתר בניה. העובד קיבל שיחת טלפון מאדם שביקש הצעת מחיר על פרויקט של בניה. העובד הגיע לאסוף את האיש כדי שיתרשם מהאתר המדובר ובדרך עצר והכה אותו ביחד עם אחרים.

לאחר שמיעת ראיות נקבע שלא היה מדובר בתאונה במהלך העבודה, כי אותו עובד כלל לא היה אמור לתת הצעות מחיר ופעל בעניין זה ללא רשות המעסיק. גם לעניין הרקע לתקיפה, נקבע שהיא הייתה ככל הנראה על רקע קשריו עם נערה כלשהי ובהקשר לכבוד המשפחה ולא לעבודתו. העובדה שנעשה שימוש באופי עבודתו כדי לפתות אותו להצטרף אל התוקפים לא סייעה לו.

לפעמים, אין מידע ספציפי על סכסוך או על רקע בעייתי שיש למותקף. בשני מקרי ירי על עובדים נקבעו תוצאות הפוכות מבלי שהיה מידע מסוים על סכסוך שהיה להם.

במקרה הראשון, בזמן שהעובד עבד בחנות, קראו בשמו, הוא יצא החוצה וירו בו - נקבע שאין המדובר בתאונת עבודה מאחר שהעובדה שקראו לו באופן ספציפי מוכיחה את הכוונה לפגוע בו באופן אישי. מנגד, העובד לא הצליח להוכיח שום זיקה בין התקיפה ובין החנות.

במקרה השני, בעת ששומר בסופרמרקט יצא אל מחוץ לסופר ועמד בסמוך לכניסה, עבר רכב שבתוכו רעול פנים אשר ירה לעברו. באותו מקרה היו פגיעות קודמות בעסק על רקע תחרות, ושם נקבע שמדובר בתאונת עבודה.

בעל החנות טען כי השרשרת היא שלו ודרש שהדוור יחזיר אותה. הדוור סירב ובעל החנות תקף אותו. בית הדין קבע כי אין לסכסוך קשר לעבודה בנימוק שהמעשה שעשה הדוור לא נעשה לשם ביצוע העבודה ולא קשור אליה, ולכן התביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה נדחתה.

מתוך הסקירה הקצרה שהובאה בכתבה, ניכר שיש מקרים שבהם הקביעה האם מדובר בתאונת עבודה היא פשוטה למדי ויש מקרים שהם מורכבים יותר. בהתאם, גם הנתונים שנדרשים למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעה האם תאונה נחשבת כתאונת עבודה משתנים ממקרה למקרה.

פעמים רבות המוסד לביטוח לאומי נוטה לחכות לסיום חקירת המשטרה כדי לקבוע את עמדתו, כאשר המשמעות בפועל היא חודשים רבים של המתנה כאשר לא תמיד יש צורך אמיתי בכך.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

תגיות:
תאונה
/
פיצויים
/
ביטוח לאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף