כל מקרה ייבדק לגופו, על מנת לקבוע באם נגרמה רשלנות רפואית בעניינו הספציפי ואם לאו.
ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית בלידה, בין היתר ניתן לציין החלטה על ביצוע לידה רגילה למרות שצריך היה לנתח, ניתוח קיסרי שבוצע באיחור, לידה שנסתיימה במות העובר, לידה מכשירנית (מלקחיים או וואקום) שהסתבכה או נזק שנגרם ליולדת (לעיתים אף מוות). כל אלו ועוד, הן דוגמאות למקרים שבהם ישנו סיכוי שנגרמה רשלנות רפואית בלידה.
כדי לקבל פיצויים בתביעת רשלנות רפואית במדינת ישראל, יש להוכיח שנגרם גם נזק, ונוסף על כך יש להוכיח שישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות של הנתבע לבין הנזק. כלומר, שבגלל אותה ההתרשלות הספציפית שאירעה בכל מקרה לגופו, נגרם הנזק.
מדוע אם כן מדובר בתביעה יקרה? מאחר שלפי החוק הישראלי, בכדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית לבית המשפט, חובה לצרף אליה חוות דעת רפואיות. דהיינו - אי אפשר להגיש לבית משפט תביעת רשלנות רפואית בלי לצרף אליה חוות דעת. כרטיס הכניסה לבית המשפט בתביעות האלו הוא חוות דעת רפואית.
אילו חוות דעת נצטרך לרוב בכדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בלידה בפרט?
מכשול זה, בין היתר, מהווה חסם משמעותי מפני הגשת תביעות של רשלנות רפואית במדינת ישראל, ומגן באופן מסוים על המתרשלים, מכיוון שלא כל אחד יכול לעמוד בהוצאות אלו מהבחינה הכלכלית. אך יחד עם זאת, במקרים מובהקים שבהם אירעה רשלנות רפואית ונזק, ניתן להתגבר על מכשול זה, ולמשרדנו ניסיון גם לעניין זה. כמו כן, ניתן להתנחם בכך ששכר הטרחה במשרדנו בתביעה מסוג זה, הוא באחוזים מתוך הפיצוי שישולם לכם (למעט דמי פתיחת תיק מצומצמים).
כמו כן, חשוב לשמור את הקבלות על כל ההוצאות שנגרמו בגין האירוע הרשלני (לרבות הוצאות על תרופות, מכשור רפואי, נסיעות לטיפולים רפואיים וכל הוצאה שנגרמה בגין ובעקבות האירוע הרשלני).
במידה שישנן הקלטות של שיחות עם אנשי צוות רפואי יש לשמור אותן ולהעבירן למשרדנו, ובכלל – יש לשמור היטב כל ראיה שתוכל לחזק עדויות לקיומה של הרשלנות ו/או הנזק ולהעבירה למשרדנו בעת פתיחת התיק.
התרעות פיקוד העורף