הוא הוסיף: "רשות המסים צדקה בעניין ההטבות, שכן אם סלב מקבל טובת הנאה הוא חייב בתשלום מס. אלא שעיקר המחלוקת נגעה בשאלה האם מרכז חייה של בר רפאלי היה בישראל או בארה"ב".
על הלקח שהוא מפיק מהפרשה הוסיף: "לא ייתכן שיהיה אדם כלשהו בעולם ללא תושבות לצורכי מס. רפאלי לא הייתה תושבת ישראל או ארה"ב לצורך מס. היא שילמה מסים על הרווחים בארה"ב, באירופה ובישראל, אבל לא כתושבת קבועה. לו הייתה מצהירה לצורך מס שהיא תושבת ארה"ב, הייתה משלמת שם מס על כלל הכנסותיה בעולם. לרשות המסים לא היה קייס במקרה כזה ובר הייתה יוצאת זכאית בהליך האזרחי והעניין לא היה מגיע להליך פלילי".
לסיכום קובע גינדי: "הפרופיל התקשורתי הביא את כל הצדדים לרגישות יתר. אפילו השופט אמר בפתיחת המשפט שהתנהלותם של הצדדים חרגה ממתכונת התנהלות שגרתית בהליכים מעין אלה".
התרעות פיקוד העורף