המפתח לבחינת קיומה של רשלנות רפואית טמון בתשובה לשאלה מה הרופא הסביר היה עושה בנסיבות העניין. לדוגמא, דמיינו לעצמכם מקרה של חולה בשנות הארבעים לחייו, ללא היסטוריה של בעיות בריאותיות משמעותיות או מחלות קשות במשפחה, שמתגלה כחולה בסרטן הלבלב, מחלה המתגלה בדרך כלל בשלביה המתקדמים. האם היה ניתן לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר? ייתכן שכן, אילו הרופא היה שולח את המטופל לבדיקות CT אחת לשנה מדי שנה לצורך חיפוש אחר מחלות, מחלת הסרטן הייתה מאותרת ומטופלת בשלב מוקדם יותר.
כעת נבחן תרחיש שבו מעורבת אישה בשנות השישים לחייה שמוצאת גוש קטן וקשה בשד שלא היה שם בפעמים הקודמות שהיא ביצעה בדיקה עצמית של השד. היא הולכת לרופא שלה אשר ממשש את הגוש ואומר "זה כנראה כלום, אין סיבה לדאוג. אם זה עדיין יהיה שם בעוד שנה, נבדוק אותו." הגוש יכול להתברר בסופו של דבר כסוג אגרסיבי של סרטן השד, אך גם אם זה לא המקרה, רופא סביר בנסיבות העניין היה מברר על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית של החולה, ומורה על המשך בירור. זאת במטרה לשלול את האפשרות שהמטופלת חולה בסרטן השד.
עם זאת, ראוי לכל הפחות לבחון האם קיים בסיס להגשת תביעה. עלויות הטיפול במחלת הסרטן והשלכותיה עלולות להיות גבוהות מאוד, וזאת עוד לפני שהתייחסנו לכאב והסבל הרב של המטופל ובני משפחתו. בעוד ברור לכל שהרופא לא גרם למחלת הסרטן, ייתכן שפעולותיו הגדילו את הנזקים שמהם סובל המטופל. במקרים כאלה קבלת פיצוי בשל רשלנותו של הרופא עשויה להקל את המעמסה הכלכלית הרובצת על המטופל ובני משפחתו.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.