ועדת הערר הפועלת מכוח חוק נכסים של נספי השואה, קבעה לאור הוראת סעיף 9 לחוק הירושה כי הואיל ואין ראיה לסדר הפטירות בין הירש לרבקה (כלומר לא יודעים מי נפטר קודם), יחול הכלל הקבוע בסעיף 9 לחוק הירושה הדן במצבים אלו ונקרא "שניים שמתו כאחד".
הכלל הבסיסי בדיני ירושה קובע כי יורש יכול להיות מי שהיה בחיים במועד פטירת המוריש. במקרה של שניים שמתו כאחד, מדובר במצב שבו לא ניתן לקבוע אם האישה מתה לפני או אחרי המוריש, שכן אם מתה לפניו היא אינה יורשת אותו ומכאן שתביעת יורשיה תדחה. מצב זה דומה למצב שבו שני בני זוג נהרגים בתאונת דרכים קטלנית ולא ניתן לקבוע מי מהם נפטר קודם.
הכלל קובע כי: "יורש ודאי עדיף על יורש ספק" – כלומר אם הירש נפטר ראשון, אחיו יורשים אותו יחד עם אשתו. אם הוא נפטר שני, רק אחיו יורשים (כי אשתו נפטרה לפניו). לכן אחיו (שהיו בחיים בעת פטירתו וצאצאיהם במקומם) הם יורשי ודאי, העדיפים על אשתו (ויורשיה שלה) "שיורשת ספק" כלומר יורשת שתלויה בסדר הפטירות.
על כן קבעה ועדת הערר כי בהיעדר יכולת לקבוע מי מבני הזוג נפטר קודם, יחול הכלל והאחים ירשו את כל העזבון. בשל הנסיבות הטראגיות של העניין ומשום הזמן הארוך שחלף, המלצתי ללקוחות לשלם סכום כלשהו ליורשי האישה שלפחות יכסה את הוצאותיהם המשפטיות.
מכאן חשוב שעו"ד העוסק בדיני ירושה ולפניו מקרה שיש בו מספר פטירות, יקפיד לברר את סדר הפטירות שכן, יש לו משמעות עצומה בקביעת היורשים הזכאים לכנס.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.