הבנק טען כי זכויותיה העתידיות של החייבת במקרקעין צריכות להילקח בחשבון במהלך בחינת הבקשה למתן צו הפטר. לגרסתו, הוראות החוק מתייחסות גם לזכות עתידית שכן המונח נכס מוגדר בחוק "לרבות זכות קיימת או עתידה".
לאחר שהרשמת עיינה בצוואת אביה של החייבת היא ציינה כי רק לאחר פטירתה של האם, החייבת תהיה זכאית לקבל זכויות בנכס המקרקעין, וכל עוד אימה בחיים ומתגוררת בבית אין לה אפשרות לקבל את חלקה בעיזבון האב.
הרשמת הוסיפה כי מועד בחינת תנאי הסף שבחוק הוא בעת ההליך ולא אחריו. צוין כי ההליך שמתנהל בהוצאה לפועל צריך להיות ודאי וברור, כאשר לא ניתן להותיר פרצה לפתוח את הדברים מחדש בעתיד בעקבות אירועים עתידיים שאינם תלויים בחייב. זאת מאחר שהחייב אינו אמור להישאר בחשש תמידי מפני ביטול עתידי של ההליך.
נקבע כי זכויותיה של החייבת בצוואה של אביה אינן מלמדות על קיומה של זכות כלשהי מאחר שהזכות טרם התגבשה ולא ניתן לדעת מתי תתממש. הרשמת הוסיפה כי חייב שמגיש בקשה לקבלת צו הפטר אינו צריך להיות חשוף במשך שנים לאפשרות שיזכה בכספים שיסכנו את ההפטר שקיבל ואף יביאו לביטולו.
הרשמת ציינה כי התעשרות עתידית של חייבים היא בגדר התפתחות חיובית וייטב לחברה בכללותה כאשר חייבים יצאו ממעגל החובות ויתאוששו מהמשבר שנקלעו אליו.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.