במקרים שבהם מתעורר חשד ממשי בדבר זיוף צוואה לאחר התייעצות עם עורך דין שעוסק בתחום ניתן להגיש התנגדות לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה. לאחר בחינת הבקשה הרשם צפוי להעביר אותה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. לרוב, במקרים שבהם מועלית טענה של זיוף צוואה בקשורה לחתימתו של המנוח, בית המשפט לענייני משפחה ימנה גרפולוג מומחה מטעמו כדי שייקבע האם החתימה שמופיעה בצוואה היא אכן חתימתו של המנוח.
בעת הדיון בהתנגדות בית המשפט ייבחן לעומק את הצוואה, את חוות הדעת הגרפולוגית ואת הראיות הנוספות, ובמקרה שהשתכנע כי צוואתו של המנוח זויפה, הוא יבטל אותה באופן מיידי. בד בבד, המשטרה תנסה להתחקות אחרי האדם שחשוד בזיוף הצוואה כדי לחקור אותו ולהעמיד אותו לדין פלילי.
לפי סעיף 5 לחוק הירושה, הסנקציה האזרחית המוטלת על אדם שזייף את צוואתו של המנוח היא פסלות מלרשת אותו. המשמעות של הסעיף היא כי מזייף הצוואה פסול מלרשת את המוריש גם מכוחה של צוואה אחרת של המנוח או מכוח כללי ירושה על פי דין שנקבעו בחוק הירושה.
במקרים רבים בית המשפט ייעזר במומחה להשוואת כתבי יד שייבחן האם החתימה שמופיעה בצוואה היא אכן חתימתו האותנטית של המוריש או שמא מדובר בחיקוי של חתימתו המקורית. לצורך הכרעה בעניין המומחה ייעזר בהגדלה מיקרוסקופית שבאמצעותה ניתן לראות האם מדובר בחתימה מקורית שמורכבת מקו מתמשך אחד רציף או בחתימה מזויפת שבנויה ממקטעים של קווים קצרים וישרים. כדי לבחון את האותנטיות של החתימה המומחה יצטרך לקבל לידיו דוגמאות של חתימות שביצע המוריש לפני פטירתו.
לצורך הוכחת זיוף צוואה בית המשפט עשוי גם להורות על ביצוע בדיקה של הנייר שעליו נכתבה הצוואה. על ידי שימוש בבדיקה מיוחדת אפשר לגלות מהו תאריך הייצור של הנייר תוך השוואתו למועד החתימה על הצוואה. נוסף על כך, בית המשפט ייבחן גם את עדויות הגורמים שנכחו במועד כתיבת הצוואה וחתימתה כמו עורך הדין והעדים לחתימה.