הסכם הפונדקאות צריך להיחתם בהסכמת הצדדים ומרצונם החופשי. כמו כן נקבע כי הזרע המשמש להפריה החוץ גופית צריך להיות של האב המיועד ואסור שהביצית תהיה של האם הפונדקאית. במקרה שלא ניתן להשתמש בביציות של האם המיועדת, ניתן להיעזר בתרומת ביצית של אישה אחרת. במקרה של אם מיועדת יחידנית, נדרש כי הביצית המשמשת להפריה תהיה שלה.
עוד נקבע כי לצורך התקשרות עם פונדקאית בהסכם פונדקאות ההורים המיועדים צריכים להמציא הערכה פסיכולוגית וחוות דעת של רופא מומחה בדבר התאמתם להליך. כדי שהוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים תאשר התקשרות עם אם נושאת, היא נדרשת לעמוד בתנאים מסוימים המפורטים בחוק.
בין היתר, לאם הפונדקאית אסור להיות קרובת משפחה של אחד מההורים המיועדים וגילה צריך להיות בטווח שבין 22 ועד ל-39. תנאי נוסף הוא כי האם המיועדת הרתה בעבר וילדה ארבעה ילדים לכל היותר. החוק מתייחס גם למצב שבו האם המיועדת נשואה וקובע כי במקרה כזה הוסברו לבעלה ההשלכות של הליך הפונדקאות והסיכונים הכרוכים בו.
לאחר קבלת האישור הראשוני והעקרוני כאמור, ההורים צריכים לאתר אם פונדקאית מתאימה. בהמשך זוג ההורים והאם הפונדקאית נדרשים לעבור בדיקות פסיכולוגיות ורפואיות. לאחר שהצדדים מאשרים את ההתקשרות ביניהם הם מחויבים לערוך הסכם משפטי.
לאחר מכן, התיק עובר לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים אשר כוללת שלושה רופאים, פסיכולוג, עובד סוציאלי, משפטן ואיש דת. הוועדה מזמנת את הפונדקאית לראיון בפניה ולאחר סיכום התיק כולל כל האישורים, הזוג מוזמן לחתום על הסכם הפונדקאות מול הפונדקאית. לאחר סיומו של ההליך הביורוקרטי לקבלת האישור מתחיל ההליך הרפואי שבמסגרתו מתבצע הליך ההפריה החוץ גופית שאחריו מתבצעת השתלת הביצית המופרית.
יתרון מרכזי בניהול ההליך בישראל טמון במומחיותם של הצוותים הרפואיים וברמתם הגבוהה של שירותי הרפואה הניתנים לאם הפונדקאית ולהורים המיועדים. זאת, בשונה מרמת הרפואה במדינות מסוימות מחוץ לישראל שבהן אין ערובה לאיכותם של שירותי הרפואה.
מאחר שהצלחתו של תהליך ההפריה החוץ גופית תלויה באיכותם של אנשי הרפואה המעורבים בו ובמומחיותם, גוברת אף יותר חשיבות איכותו של הטיפול הרפואי. תוך כך, ביצוע הליך פונדקאות בישראל חוסך להורים המיועדים את הצורך לבצע נסיעות תכופות לחו"ל כדי לבצע את הפרוצדורות הרפואיות, ומאפשר להם להמשיך בשגרת חייהם הרגילה בישראל.
תהליך הפונדקאות עלול לגרום למתחים בין האם הפונדקאית ובין ההורים המיועדים בכל הקשור לאופן התנהלות הפונדקאית במהלך ההיריון. במקרים מצערים שבהם ההיריון אינו מסתיים בלידה, האם הפונדקאית עלולה להיתקל בהאשמות מצד ההורים המיועדים ולחוות קשיים רגשיים בשל כך. גם במקרים שבהם ההליך התנהל כמצופה והסתיים בהצלחה עם העברת התינוק להורים המיועדים, האם הפונדקאית עלולה להיתקל בקשיים רגשיים הקשורים למסירת התינוק להורים המיועדים לאחר ההיריון.
מאחר שהליך הפונדקאות הוא מורכב וסבוך מבחינה בירוקרטית, ומחייב הגשת מסמכים רבים לצורך קבלת האישורים מהוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין שמתמחה בתחום. עורך הדין יסייע לזוג להבין את דרישות החוק לצורך קבלת האישורים ולהגיש את המסמכים בהתאם.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף