נוסף על כך, החייב נדרש לצרף לבקשה מסמכים שונים שכוללים בין היתר יתרת חשבונות בנק, דו"ח פנסיה, תלושי שכר או דו"ח מרואה חשבון, אישורים על החזקה בנכסי מקרקעין ופירוט הכנסות מנדל"ן וממניות. יתרה מזאת, החייב נדרש לפרט את כלל חובותיו ואת כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו. לצורך אימות הוצאותיו החייב צריך לצרף לבקשה גם תדפיסי כרטיסי אשראי ואישורי תשלום שכר דירה, משכנתא, חשבונות לרשויות ועוד.
חייב שסכום חובותיו הכולל הוא יותר מ-50 אלף שקלים אך פחות מ-150 אלף שקלים נדרש להגיש את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לרשם ההוצאה לפועל באופן ידני או באופן מקוון. המשמעות של מתן אפשרות להגיש את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל במקום לבית המשפט היא חיסכון של כסף וזמן עבור החייב ומתן אפשרות ליהנות מהקפאת הליכים משפטיים בשלב מוקדם יחסית ומעצירת צבירת הריבית המתווספת לקרן החוב.
בסמוך לסיום תקופת הביניים, הנאמן יגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון את דו"ח ממצאי הבדיקה שערך אודות החייב הכולל מידע אודות מצבו הכלכלי, הסיבות להסתבכותו הכלכלית והנכסים והכספים המצויים בקופת הנשייה. לאחר מכן הממונה יגיש לבית המשפט את הצעתו לתוכנית לשיקום החייב. התוכנית תכלול התייחסות למימוש הנכסים והכספים שהצטברו בקופת הנשייה, לתשלומים שהוטלו על החייב, להגבלות שיוטלו עליו, לאפשרות מתן הפטר ולהכשרה להתנהלות כלכלית תקינה.
במקרים שבהם החייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי במשך כל תקופת השיקום הכלכלי הוא יוכל לקבל הפטר מחובותיו. זאת למעט חובות שאין אפשרות לקבל עליהם הפטר כגון חוב מזונות לפי פסק דין, חוב שנוצר עקב תשלומים עונשיים כמו קנסות וחוב שנוצר במרמה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף