לנוכח המודעות הגוברת למחלה ולשכיחותה באוכלוסייה, קופות החולים מאפשרות לנשים שעונות על תנאים מוגדרים ולנשים שמשתייכות לקבוצת סיכון, להיבדק אחת לשנה על ידי כירורגית שד אשר בודקת באופן ידני את השדיים ואת בלוטות הלימפה בצוואר ובבית שחי. הרופאה תפנה את המטופלת להמשך בירור וביצוע בדיקות נוספות בהתאם לממצאי הבדיקה הידנית.
בדיקת MRI מתבצעת באמצעות תהודה מגנטית ואינה חושפת את הנבדקת לקרינת רנטגן. מדובר בבדיקה הרגישה ביותר לצורכי אבחון מוקדם של ממצאים חשודים או להערכה מדויקת של היקף המחלה. הבדיקה אמנם ידועה ברגישותה הגבוהה לאיתור תהליכים סרטניים אך היא מאתרת גם ממצאים שאינם סרטניים. לפיכך, במקרים מסוימים תיערך במהלכה גם ביופסיה- נטילת דגימה מהרקמה החשודה לצורך בירור ממאירות.
במקרה שבו רופא קופת החולים אינו מפנה אישה אשר משתייכת לקבוצת סיכון לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות לאיתור סרטן השד ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית שעשויה לזכותה בפיצויים ככל ותאובחן בשלב מאוחר יותר. חשוב לציין כי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם הרפואי שהתרשל, המטופלת תצטרך להוכיח בבית המשפט באמצעות חוות דעת רפואית כי נגרם לה נזק בעקבות ההתנהלות רפואית אשר גרמה לאיחור באבחון המחלה. הרשלנות הרפואית עשויה להתבטא גם בחוסר התייחסות של הרופא המטפל לתלונותיה או אפילו חשדותיה של המטופלת בדבר גוש בשד או שינויים מחשידים אחרים, אשר עלול לגרום לאיחור באבחון המחלה ולפגיעה בסיכויי הריפוי ולכן חשוב כי במידה ואתן מתלוננות או מספרות לרופא המשפחה, יש לדאוג כי הדברים ירשמו בתיק הרפואי.
חשוב להדגיש כי במקרה שרופא הפנה מטופלת לבדיקת הדמיה בעקבות גילוי ממצא קליני או תלונה, הוא מחויב לעקוב אחר ממצאי הבדיקה ולעדכן את המטופלת בתוצאותיה. במקרים שבהם הרופא לא עדכן את המטופלת בדבר תוצאות בדיקה חריגות או במקרים שבהם הרופא החמיץ ממצא חשוד בבדיקת הדמיה ובשל כך נגרם למטופלת נזק, ניתן להגיש נגד הקופה או האחראי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
לאחר בחינת החומר הרפואי והתייעצות עם מומחים רפואיים בתחום הרלבנטי, עורך הדין יבהיר למטופלת האם אכן קיימת עילת תביעה מבוססת בשל קיומה של רשלנות רפואית עקב איחור באבחון המחלה. בהמשך, עורך הדין יפנה את המטופלת להיבדק אצל מומחה רפואי לצורך עריכת חוות דעת רפואית משפטית לביסוס התביעה ולצורך הגשתה כראיה מרכזית במסגרת המשפט. בשלב הבא עורך הדין יכין כתב תביעה נגד הגורם הרפואי הרלבנטי ויצרף אליו את חוות הדעת הרפואית לצורך ביסוס הטענות בדבר הרשלנות שגרמה לאיחור באבחון המחלה, הנזק שנגרם למטופלת בעקבותיו והקשר בין השניים.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן השד ניתן לתבוע עבור נזק ממוני כגון הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. כמו כן ניתן לתבוע עבור נזק לא ממוני דוגמת כאב וסבל (עוגמת נפש) וקיצור תוחלת חיים.
המטופלת הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא וטענה כי סירובו להפנותה לבדיקת ממוגרפיה גרם לה נזק. בית המשפט קיבל את טענתה של המטופלת כי הרופא המטפל התרשל כלפיה בכך שלא הפנה אותה לבצע בדיקות מתאימות, תוך התעלמות מהנתונים שהציגה בפניו ביחס למחלת הסרטן שבה לקתה אימה ולשכיחות מחלת הסרטן במשפחתה. השופט קבע כי במקרה זה גם אם הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסטטיסטיקה תמכו בסירובו של הרופא להפנות את המטופלת לבדיקה, הוא היה מחויב להתייחס לנתוניה הספציפיים ולהפנותה לבדיקות לצורך המשך בירור רפואי.
בסופו של דבר השופט קבע כי קופת החולים שהעסיקה את הרופא בזמנים הרלבנטיים, תשלם למטופלת פיצויים בסך כולל של 760,718 שקלים עבור עזרת צד שלישי וסיעוד לעבר ולעתיד, הוצאות שונות, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל ושכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
תא (י-ם) 3532/01
תיקים רבים אינם מגיעים לשלב של פסק דין. בתיק אשר טופל במשרדה של עורכת הדין בירון מרקוביץ קיבלה המטופלת מהנתבעות סכום של 1.5 מיליון שקלים בגין איחור בגילוי של סרטן השד.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף