אם כן, בפסק הדין המדובר, הבעל הביא עימו לנישואיו מגרש שקיבל בירושה חודשים ספורים טרם הנישואין. בעקבות הירושה הבעל החליט להעביר חלק מזכויות ירושת המגרש לקבלן, וזאת בתמורה לבניית בית המגורים שנרשם על שמו, אך יהווה הן בעבורו והן בעבור אשתו הטרייה קורת גג וקרקע פורייה להקמת משפחה. במהלך השנים התגוררו השניים כזוג בבית יחד עם ילדיהם עד למשבר הבגידה של האישה בבעלה.
כאמור, "פסק דין הבוגדת" הגיע לפתחו של בית הדין הרבני, והכרעתו עוררה דעות שנויות במחלוקת. אולם, על אף הסערה הגדולה, לא מן הנמנע לתת תשומת לב למורכבות סעיפי החוק ולדקויותיו בכל מקרה ומקרה לגופו.
בכדי לממש את קיום חזקת השיתוף צריכים להוכיח כוונת שיתוף, כוונת שיתוף שקולה למתנה, ומתנה ניתן לקחת בחזרה כאשר נותן המתנה, קרי הצד "הנותן", ירד מנכסיו או כאשר הצד "המקבל" התנהג בצורה מחפירה ושינה פניו לרעה כלפי הצד "הנותן". הדיון המחודש בבג"ץ שעתיד להתקיים היום, יבחן לעומקו של עניין את הפסיקה ויתייחס לכל השיקולים והנסיבות הרלוונטיות ויכריע בעניינה.
אם כן, בפסק דין "הבוגדת", העותרת הפלונית עתרה לבג"ץ בטענה כי ניתן משקל גדול מדי למקרה הבגידה ומדובר בענישה מוסרית שמושתתת על ערכי הדת היהודית. אולם, כנגד עתירתה, השיבו שופטי העליון, מינץ ושטיין ונימקו שהפסיקה מושתתת בחלקה על הבגידה אך לא רק, אלא גם על ההיבט המשפטי של הבעלות בקרקע טרם הנישואין ולתנאי חזקת השיתוף, ולפיכך אין להתערב בשיקול דעתו של בית הדין הרבני הגדול.
מנגד, נשמע קולו של השופט עמית שטען שבמקרה של פסק הדין הנוכחי, ייתכן שניתן משקל רב לעניין הבגידה שהיווה כשיקול עיקרי ומרכזי בהכרעה המשפטית. אך הדגיש כי למעשה אין כל רמז לכך שלא הייתה כוונת שיתוף לבעל במקרה של בגידה. על כן, "פסק דין הבוגדת" עלול להוות תקדים ופרצה בחוק בקביעת כלל משפטי גורף שלפיו אין כוונת שיתוף בכל מקרה של בגידה. לפיכך, יש צורך בדיון מחודש.
זאת ועוד, המשפט הישראלי מתייחס לבגידה במסגרת חוק פקודת הנזיקין (סעיף 62) וקובע כי אין להכיר משפטית בתביעה מסוג זה כלפי צד שלישי. דהיינו, בגידה מהווה טאבו, קרי איסור חברתי, דתי ומוסרי. אולם, יחד עם זאת אין להכיר בה בעולם המשפט. אם כן, חרף הביקורות הרבות, אין זה ודאי שהפסיקה הוכרעה על בסיס ענייני דת ומוסר ואף ייתכן ששיקוליה התבססו על החוק היבש של יחסי ממון בין בני זוג.
לדברי עורכת הדין, ענת לוי ממשרד כהן, דקר, פקס וברוש, המתמחה בדיני משפחה וירושה: "לאור פסק דין "הבוגדת" חשוב שבית המשפט יביע את עמדתו ביחס למקרים בהם הגבר בוגד ודירת המגורים הובאה לנישואין על ידי האישה, והיא לא נרכשה ממאמץ משותף".
עוד ממשיכה ומוסיפה ענת: "כי ישנם מקרים רבים בהם היד קלה על ההדק כלפי הזירה המשפטית, ככל הנראה ברוב המקרים אין ביכולתו של הציבור הרחב להתייחס למכלול ההיבטים המשפטיים והשיקולים הרבים שנלקחים בחשבון בעת הכרעת הדין. לפיכך, חשוב לזכור לתת את הקרדיט הראוי למיטב מומחי המשפט הישראלי, ולזכור תמיד שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. שיפוטיות וביקורתיות אודות פסיקה מהוות סממן חיובי למימוש חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. אולם יחד עם זאת, הן מצריכות, בראש ובראשונה, ידע משפטי נרחב הדרוש לבחינת סוגיות משפטיות לעומקן, תוך התייחסות למכלול ההיבטים השונים. כאשר רק לאחר בחינה מעמיקה של הסוגייה, ניתן לבחון את הערכאה השיפוטית ופסיקתה בין אם מדובר בבית הדין הרבני, ובין אם מדובר בבית המשפט העליון".
התרעות פיקוד העורף