עורך הדין אריאל גולן שייצג את הלוחם הגיש בשמו ערעור לוועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). לדבריו, הרופאה מטעם משרד הביטחון התעלמה מהתיעוד הרפואי הרב בעניינו ומקביעות רופאיו שלפיהן בעקבות ההיתקלות הוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומתית.
עורך הדין גולן הוסיף כי המערער סובל במשך שנים רבות משיהוקים אשר החלו בשנת 1985 מיד לאחר ההיתקלות ולכן אין הצדקה לייחס את מצבו הנפשי ואת השיהוקים לאירועים מאוחרים יותר בחייו.
עוד נטען בערעור כי המומחית מטעם משרד הביטחון לא אבחנה את התגובה שאירעה ללוחם לאחר ההיתקלות ולא התייחסה לכך שהוא אושפז בעקבות השיהוקים אך לא נמצא להם כל מקור אורגני. יתרה מזאת, המומחית לא ביצעה לאיש בדיקה מקיפה לצורך בחינת הקריטריונים לקיומה של תסמונת פוסט טראומה.
עורך הדין אריאל גולן טען כי בפסיקת בתי המשפט הוכר קשר סיבתי בין מצב נפשי ובין שיהוקים והביא מספר פסקי דין לתמיכה בטענה. לגרסתו של המערער, יש להטיל את מלוא האחריות לנכותו על משרד הביטחון ולהכיר במלוא אחוזי הנכות שלו מאחר שההיתקלות שבה היה מעורב לא הוכחשה על ידי משרד הביטחון או על ידי המומחית שבדקה אותו מטעמו.
הוועדה חייבה את משרד הביטחון לשלם למערער את הוצאות המומחה הרפואי מטעמו, את חלקו בשכר טרחת המומחה מטעם הוועדה כמו גם שכר טרחת עורך דינו בסך של 7,000 שקלים.
וועדה רפואית שהתכנסה בעקבות פסק הדין קבעה ללוחם 20% נכות צמיתה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.