לנוכח העובדה שניתוח פלסטי הוא אלקטיבי, כלומר מתבצע עקב בחירתו החופשית של המטופל ללא צורך רפואי ממשי, הרופא מחויב גם לערוך למטופל תשאול יסודי, לבחון את מצבו הבריאותי ולבצע לו את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לפני הניתוח.
חשוב להבהיר כי לא כל תוצאה בלתי מוצלחת של ניתוח פלסטי תיחשב באופן אוטומטי ככזו שנובעת מרשלנות רפואית של המנתח. עם זאת, במקרים שבהם נגרם למטופל נזק בעקבות רשלנות רפואית של הרופא המנתח, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
לפני ביצוע הניתוח, במקרים מסוימים המטופל נדרש לבצע בדיקות מקדימות ולקבל הנחיות בנוגע להפסקת עישון, הפסקה של נטילת תרופות מסוגים מסוימים ועוד. בהקשר זה תפקידו של הרופא הוא להעביר למטופל את ההנחיות הדרושות במדויק ובמפורט ולבדוק לפני הניתוח כי ההנחיות אכן יושמו בפועל על ידי המטופל. אם הרופא לא ביצע את תפקידו כראוי בהקשר זה ובעקבות רשלנותו נגרם למטופל נזק, ניתן להגיש נגד הרופא תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
במקרים שבהם הרופא לא מסר למטופל מידע מלא בדבר תופעות הלוואי והסיכונים הנלווים להליך הכירורגי ולא הציע לו אפשרויות טיפול חלופיות, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית המזכה את המטופל בפיצויים. זאת, בכפוף לקיומו של נזק שנגרם למטופל בעקבות התרשלות הרופא.
במהלך ביצוע הניתוח הפלסטי, רשלנות רפואית של מנתח יכולה להתבטא בין היתר בבחירה בטכניקה רפואית שאינה מתאימה לביצוע הניתוח, בביצוע הניתוח בהיעדר מיומנות והכשרה מתאימה, בטעויות במתן טיפול תרופתי ובנקיטת פעולות ניתוחיות תוך סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת.
מכיוון שהוכחת רכיבי התביעה מחייבת ידע רפואי מעמיק ועוסקת בעניינים שבמומחיות, כדי לבסס את תביעת הרשלנות הרפואית ולהוכיחה, המטופל מחויב לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי. במסגרת חוות הדעת המומחה הרפואי יתייחס ליסודות ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם. מנגד, גם הצוות הרפואי רשאי לצרף לכתב הגנתו חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו לצורך ביסוס טענותיו.
אם נקבע בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי למטופל נגרם נזק בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי, בית המשפט ישקול האם לאמץ את חוות הדעת ולקבוע כי הגורם הרפואי אכן התרשל כלפי המטופל וכתוצאה מהתרשלותו נגרם לו נזק. במקרה שנקבע כי הגורם הרפואי התרשל כלפי המטופל וגרם לו נזק, בית המשפט ייחשב את הנזקים שנגרמו למטופל ויפסוק לטובתו פיצויים. על פי רוב, מקובל כי הגורם הרפואי שהתרשל מחויב לפצות את המטופל עבור אובדן כושר השתכרות, נזק לא ממוני (כאב וסבל), הוצאות רפואיות, הוצאות משפט ורכיבים נוספים.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף