לפיכך, שחרור מחדר המיון של תינוק שסובל מחום גבוה עד גיל חודש מבלי שבוצעה לו בדיקת ניקור מותני ומבלי שניתן לו טיפול אנטיביוטי צריך להישקל בכובד ראש, להיעשות לאחר בדיקה של רופא בכיר - מומחה ברפואת ילדים ובכפוף לכך שהתינוק עומד בכל הדרישות כדי לסווגו בסיכון נמוך לזיהום חיידקי חמור. נוסף על כך, הצוות הרפואי מחויב למסור להוריו של התינוק הסבר מקיף בדבר הסימפטומים המצריכים פניה לחדר מיון כמו גם להפנותם לביצוע ביקורת בקהילה ביום שאחרי השחרור.
כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע את אחת הפעולות שצוינו לעיל או מתמהמה בביצוען וכתוצאה מכך נגרם לתינוק נזק בלתי הפיך שעלול להתבטא בין היתר בפגיעה מוחית, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
כך לדוגמא בכתב התביעה הנוגע לשחרור היילוד בן מספר ימים נטען כי הצוות הרפואי בבית החולים באזור ירושלים שחרר את היילוד לביתו אף על פי שזוהו אצלו סימני מצוקה שמחשידים לזיהום חיידקי.
באותו מקרה נטען כי למרות קיומם של סימנים מחשידים להימצאו של זיהום חיידקי חמור שבאו לידי ביטוי בחום בלתי מוסבר, בקצב נשימה מוגבר ובאנחות, לא ניתן ליילוד טיפול תרופתי מתאים כדי למנוע נזק מוחי, והילד שוחרר לביתו.
במקרה אחר כנגד בית חולים גדול באזור המרכז נטען כי היילוד, בן 24 כיום, שוחרר לביתו לאחר שהאם התלוננה כי הילד אינו יונק טוב ומצבו אינו משביע רצון.
בשני המקרים מדובר על ילדים שנפגעו קשות וסובלים מפיגור שכלי ותפקוד מוטורי לקוי.
נזקיהם של הנפגעים מוערכים מעל 10 מיליון שקלים לכל נפגע.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.