הבדיקה הגנטית היא אינה פולשנית ובמהלכה הנבדקים מוסרים דגימת דם, שיער או רוק. כדי להגיע לתוצאות בדיקה אמינות ומדויקות, יש צורך לבדוק גם את האם נוסף על ביצוע הבדיקה לאב ולקטין. ממצאי הבדיקה נחשבים למדויקים ביותר ולפיכך לא ניתן לערער על אמינותן, למעט במקרים של חשד לזיוף התוצאות.
יש לציין כי לאם ולאב יש זכות לסרב לעבור בדיקת רקמות גנטית לצורך הוכחת הורות, אך עם זאת סירובם עלול לפעול לרעתם. כאשר בית המשפט סבור כי מדובר בסירוב בלתי סביר הוא יכול לקבוע כי מדובר בראיה מכרעת שהסרבן הוא אביו של הקטין. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך תקופה של 45 יום ממועד מתן פסק הדין.
באופן כללי בית המשפט לענייני משפחה יורה על הוכחת האבהות באמצעות מתן צו לעריכת בדיקת רקמות אשר תוצאותיה משמשות כראיה הטובה ביותר לקיומה של אבהות או להיעדרה. במקרים סבוכים של חשש לממזרות, כדי להימנע מפגיעה במעמדו של הקטין, בירור האבהות ייעשה בזהירות תוך הסתמכות על ראיות נסיבתיות ומשפטיות בלבד.
אם האב החליט שלא לקיים כל קשר עם הקטין לאחר שנקבע כי הוא אביו, הוא עלול להסתכן בהגדלה משמעותית של סכום המזונות שיצטרך לשלם עבורו. במקרים מסוימים פסק דין שקובע אבהות עלול להטיל על האב מעמסה כלכלית כבדת משקל ולהביא לכך שיחויב לשאת בתשלומי מזונות חודשיים. לעיתים לאחר קביעת אבהות האב עלול למצוא את עצמו מחויב לשלם תשלומים רטרואקטיביים עבור השנים שבהן לא דאג לרווחתו הכלכלית של הקטין.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף