רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל תחומי הרפואה. בין שלל התחומים שבהם מוגשות תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד רופאים, קופות חולים ובתי חולים, רשלנות רפואית בניתוחים, רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי ורשלנות רפואית באבחון מחלות קשות וגידולים.
הרפואה המערבית המודרנית מאפשרת לגורמי הרפואה השונים לערוך למטופלים מגוון רחב של בדיקות לצורך איתור וגילוי מחלות וגידולים מסוגים שונים עוד בשלבים מוקדמים. רשלנות רפואית באבחון של מחלות קשות וגידולים עשויה להתבטא באבחון שגוי של המחלה, באיחור באבחון המחלה, בהימנעות מהפניית המטופל לבצע בדיקות חיוניות ובאי מתן טיפול במחלה או הסרת הגידול .
החובה להפנות את המטופל לבצע בדיקות רפואיות מתאימות חלה על הרופאים המטפלים, בין אם מדובר ברופאי משפחה שעובדים בקופות החולים ובין אם מדובר במומחים רפואיים בכל תחומי הרפואה שעובדים במסגרת פרטית או במסגרת בתי חולים ברפואה הציבורית. במקרים שבהם המטופל התריע בפני הרופא כי הוא סובל מתסמינים המצביעים על מצב בריאותי לקוי, הרופא צריך להפנותו לבצע את הבדיקות הנחוצות לצורך בירור יסודי של העניין.
רופא שאינו מפנה מטופל לבצע בדיקות רפואיות מתאימות כאשר קיים בידיו מידע המעיד על בעיה רפואית המחייבת לבצע את הבדיקות, מסתכן בתביעת רשלנות רפואית. את התביעה נגד הרופא/ קופת החולים/ בית החולים ניתן להגיש במקרים שבהם נפגעו סיכויי ההחלמה של המטופל או כאשר נגרם לו נזק אחר הקשור באופן ישיר לאיחור באבחון המחלה.
יובהר כי לא בכל מקרה של איחור באבחון מחלה קשה מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופא שכן ישנם מצבים שבהם המטופל אינו מתייחס לתסמינים שונים שעלולים להצביע על קיומה של מחלה קשה או גידול ותוך כך מתעלם מסימני אזהרה ונמנע מפניה לרופאים ומעריכת בירור רפואי מקיף.
לצורך הכרעה בשאלת קיומה של רשלנות רפואית שנבעה מאיחור באבחון מחלה קשה או גידול, בית המשפט נוהג להפעיל את מבחן ה"רופא הסביר". כלומר, האם רופא סביר באותן הנסיבות היה מחויב להפנות את המטופל לביצוע בדיקות רפואיות בהתבסס על הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה העת. אם לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות בית המשפט יכריע שהרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות הרפואי המקובל, הרי שמדובר בהתרשלות שלו כלפי המטופל.
עם זאת, לצורך קבלת תביעת רשלנות רפואית, המטופל יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו כי התרשלותו של הרופא באבחון המחלה גרמה לפגיעה בסיכויי ההחלמה שלו או הובילה לנזק אחר. נוסף על כך, המטופל יצטרך להוכיח כי הנזק שנגרם לו נבע באופן ישיר מהתרשלותו של הרופא או הרופאים כלפיו.
המומחה הרפואי ייבחן את כל התיעוד הרפואי הנוגע לעניין ויעריך האם במקרה הנדון אכן הופיעו סימנים שהיו צריכים לעורר חשד בקרב "רופא סביר" כי מדובר במצב רפואי המצריך המשך בירור ובדיקה מעמיקה. נוסף על כך, המומחה הרפואי ייבחן את הנזק שנגרם למטופל בעקבות האיחור באבחון המחלה כולל הפגיעה בסיכויי ההחלמה והריפוי.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, עורך הדין יכין את התביעה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי של המטופל, יצרף לתביעה את חוות הדעת של המומחה הרפואי לצורך ביסוסה, יגיש את התביעה לבית המשפט וימשיך לפעול בבית המשפט נגד הגורם שהתרשל כלפי המטופל לצורך מיצוי מיטבי של זכויותיו.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף