לטענתו של ויסולי, קיימת היכרות בין עו"ד בן-ארי לבין ינאי במסגרת פרשת שוחד שבה היה חשוד. בנוסף, נטען כי הטיפול בה היה באחריותה של עו"ד בן-ארי במסגרת תפקידה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), פרשה שבעניינה נערך לינאי שימוע לפני הגשת כתב אישום, וההחלטה בעניינו עודנה תלויה ועומדת בפרקליטות. כל זאת כאשר, לטענתו, לעו"ד בן-ארי סמכות ביחס להחלטה על הגשת כתב אישום נגד ינאי בגין קבלת שוחד, ומנגד, לינאי סמכות לאשר לעו"ד בן-ארי לפצל את יחידת הדיור שלה. עוד נטען כי הוא אף פעל לשם כך, תוך הפעלת לחץ על גורמים בעיריית ראש העין.
בהחלטתו כתב הנציב כי "כל ענייניו של ינאי המתוארים בתלונתך מעולם לא טופלו על ידה. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) דנה בכל המתואר, וממילא עו"ד בן-ארי לא נדרשה להם, ובוודאי לא הייתה לה כל מעורבות ו/או השפעה שהיא באלה". עוד ענה והתייחס הנציב כי "תלונותיך הקשות נגד עו"ד בן-ארי תלויות על בלימה, משאינן נשענות על בסיס עובדתי של ממש, כי בהיעדר עובדות נכוחות ו/או תימוכין כלשהן, לא ניתן לגרוס כי עו"ד בן-ארי הצהירה הצהרת כזב בהסדר ניגוד העניינים עליו חתמה. טענות אחרות שהועלו בתלונתך, נגעו למעשיהם של ינאי, של גורמים בעיריית ראש העין ושל בני משפחתה של עו"ד בן-ארי. כל אלה אינם נמנים עם מבוקרי הנציבות, ומשכך אין בכוחי על-פי חוק להידרש לעניינם".
התרעות פיקוד העורף