נהיגה בשכרות היא נהיגה בהשפעה של אלכוהול אשר גורם להאטת התגובות של נהג הרכב. נהיגה תחת השפעת אלכוהול עלולה לסכן את משתמשי הדרך האחרים ואת נהג הרכב בעצמו ולפיכך, העבירה נחשבת לחמורה ברוב מדינות העולם. סעיף 39 לפקודת התעבורה קובע עונש מינימום של שלילת רישיון למשך שנתיים לנהג שנתפס נוהג בשכרות, למעט אם מדובר בנסיבות מיוחדות.
במקרה שבדיקת המאפיינים מעוררת חשד אצל השוטר כי הנהג שיכור, האחרון יידרש להמתין 15 דקות שבמהלכן ייאסר עליו לאכול, לעשן או להכניס דבר מה לאפו או לפיו. זאת כדי למנוע הטיה של תוצאות הבדיקה. בתום 15 הדקות השוטר יבקש מהנהג לנשוף פעמיים למכשיר המכונה "ינשוף" וימשיך לפעול בהתאם לתוצאות הבדיקה.
במקרים רבים, נהג שנתפס נוהג ברכב בעודו שיכור יקבל הזמנה לשימוע שייערך לו בפני קצין משטרה שיחליט האם לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג למשך 30 יום בפסילה מנהלית וכן לתפוס את הרכב ששימש לביצוע העבירה למשך 30 יום.
סירוב לבצע בדיקת שכרות מקל על התביעה בנוגע להוכחת התיק, ועלול לפגוע בנהג בהמשך ההליך מאחר שלעורך הדין המייצג אותו אין כמעט אפשרות למצוא פגמים בהתנהלות השוטרים מול הנהג מאחר שהליך הבדיקה כלל לא התבצע עקב הסירוב. בעוד שבאופן תיאורטי חזקה זו ניתנת לסתירה, בפועל בית המשפט ממעט לפסוק לטובת נהגים שסירבו לבצע בדיקת שכרות.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף