סגירת תיק בהסדר מותנה: כך תימנעו מהתמודדות עם כתב אישום

הסדר מותנה הינו כלי משפטי חדש יחסית שחוקק במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, ונכנס לתוקפו במאי 2013. הסדר מותנה מאפשר לתובע שהגיע למסקנה כי ישנן די ראיות לצורך העמדה לדין לסגור כנגד החשוד את התיק בתנאי הסדר מותנה. על מנת שנוכל להבין את חשיבותו ויעילותו, במקרים המתאימים, של ה-"הסדר המותנה" עלינו להבין קודם את ההליך הפלילי הנוהג בישראל והשפעותיו על הנאשמים ולעומתו את ההליך החלופי שנקרא הסדר מותנה.

כמו כן, עולה השאלה, האם עצם הענישה והכתמת שמו של הנאשם מתיישבת עם האינטרס הציבורי? האם לא היה כדאי לתת לו הזדמנות שנייה ולהרוויח כחברה עוד "אזרח נורמטיבי" ולהימנע מעוד "עבריין מורשע"?

האם דומה אדם אלים באופן סדרתי לאדם שמעד באופן חד פעמי? האם דומה מקרה גניבה תוך תחכום רב, שיטתיות ומעשה מרמה למעשה גניבה שנעשה ברגע אחד של שטות? האם בגין כל מקרה האינטרס הציבורי מחייב להיצמד ללשון החוק ולהעמיד את הנאשם לדין ולהטיל עליו את כל כובד משקלו של ההליך הפלילי?

עד לתיקון 66 שיקול הדעת של התובע היה קבוע בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, שקובע כי על תובע שמצא כי קיימות ראיות, להעמיד את החשוד לדין או לסגור את התיק מהעילה "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין". ולכן בכל מקרה בו היו די ראיות והנסיבות הצריכו העמדה לדין לתובע לא נשאר שיקול דעת וחייב היה הוא להעמיד את החשוד לדין ולפעול במלא עוצמתו של ההליך הפלילי כנגדו על כל המשתמע מכך. כיום התמונה שונה ומעת לעת ניתן לראות מקרים רבים בהם הפרקליטות והתביעה המשטרתית סוגרים תיקים בהסדרים מותנים.

אם נאמר בשפה פשוטה, המחוקק קבע שכאשר העבירה "קלה" בחומרתה ומי שעבר אותה הוא אזרח נורמטיבי וללא עבר פלילי אזי לא נטיל עליו את אימת ההליך הפלילי במלוא עוצמתו וניתן יהיה להסתפק בסגירת התיק בהסדר מותנה אשר יכלול עונשים מקילים שיהלמו את חומרת העבירה. בנוסף קבע המחוקק כי לא ירשם בעניינו של החשוד רישום פלילי שיכתים את שמו וימנע ממנו להמשיך את חייו כפי שהיו ולממש את שאיפותיו בעתיד. בכך ישמר האינטרס הציבורי והחברה תהנה מעוד אזרח שיחזור למוטב ולא יהיה נטל על החברה בדמות עבריין מורשע.

עבירות לדוגמא המתאימות לסגירה בהסדר מותנה:

*רשימה זו איננה רשימה סגורה והיא לצורך מתן דוגמאות לעבירות שבהן נסגרים תיקים בהסדרים מותנים.

המחוקק עיגן בסעיפים 67ג(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 את העונשים האפשריים שתובע רשאי לכלול בתנאי ההסדר והם משתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני, בהתאם לנידון עצמו וכן לאופן ניהול המשא ומתן אל מול רשות התביעה.

ואלו התנאים האפשריים שתובע רשאי לכלול בהסדר:

ההבדלים העיקריים בין הסדר מותנה ובין הליך פלילי רגיל באים לידי ביטוי גם מבחינת הענישה המקלה בהליך של הסדר מותנה וגם מהבחינה שבמסגרת הסדר מותנה בסופו של ההליך לא תירשם הרשעה בגיליון הרישום הפלילי ובכך לא יוכתם שמו של הנאשם, דבר שעלול היה למנוע ממנו להתקדם בחיים ולממש את שאיפותיו בעתיד.

אולם לאחרונה, בית המשפט העליון, ב- עע"מ 7485/19 אוסיד קשקוש נ' מדינת ישראל וב- רע"פ 7052/18 מדינת ישראל נ' רפי רותם, דחה טענות אלו בקבעו כי בתי המשפט לא יתערבו בשיקול הדעת של התובע בדבר החלטתו על העמדה לדין ולא על סגירת התיק בהסדר וצמצמו את האפשרויות ל"המיר" את כתב האישום בהליך של הסדר מותנה.

להלכה זו של בית המשפט העליון חשיבות רבה שכן היא מצמצמת באופן משמעותי את האפשרויות של נאשם לשנות את מצבו לאחר שכבר הוגש כנגדו כתב האישום בעבירות שמתאימות לכאורה להסדר מותנה. על כן ישנה חשיבות רבה לפעול, במקרים המתאימים, על מנת לסגור את התיק בהסדר מותנה טרם הגשת כתב האישום ועוד בשלבים הראשוניים ביותר של ההליך הפלילי, קרי סמוך לאחר החקירה המשטרתית וטרם גיבוש החלטה ע"י הפרקליטות/התביעה המשטרתית.

במקרים רבים שהגיעו לפתח משרדנו פעלנו אל מול התביעה לצורך סגירת תיקים בהסדר מותנה תוך ניהול משא ומתן בדבר תנאי ההסדר על מנת שיהיו מיטביים בעבור הלקוח. כמו כן במקרים מסוימים גם לאחר שהוגש כתב אישום משרדנו פעל על מנת להמיר את כתב האישום בתנאי הסדר מותנה או לחילופין לסיים את התיק בבית המשפט ללא הרשעה ובענישה מקלה ביותר עבור לקוחותינו.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.