התפשטות נגיף הקורונה בישראל הובילה להטלת הגבלות חסרות תקדים על פעילות המשק, אשר השפיעו משמעותית על עצמאים ועובדים שכירים שלפתע מצאו את עצמם מחוסרי תעסוקה ופרנסה.
חשוב להבהיר כי לפי המידע באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, עובד עצמאי אינו זכאי לדמי אבטלה וכך גם בעל שליטה בחברת מעטים, חברי קיבוץ שאינם מועסקים בקיבוץ כשכירים וחברי מושב שיתופי שאינם עובדים כשכירים מחוץ למשק.
יש לציין, כי פגיעה בעבודה שמזכה את הנפגע בתשלום כלשהו, היא תאונת עבודה שנגרמה לעובד תוך כדי העבודה ובעקבותיה, וזאת לרבות תאונה שאירעה בדרכו השגרתית של העובד לעבודתו או בדרכו חזרה ממנה לביתו.
דמי פגיעה ישולמו לנפגע בעבודה אם הוא המציא לביטוח לאומי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בצירוף לטופס התביעה לדמי פגיעה. בתעודה זו תירשם האבחנה הרפואית של העובד והתקופה שבמהלכה אין ביכולתו לעבוד. תנאי נוסף לזכאות לדמי פגיעה הוא כי בעקבות הפגיעה בעבודה אין באפשרותו של המבוטח לעבוד והוא אכן לא עבד בפועל.
עובד שחלה בקורונה עקב חשיפה לחולה בעבודה יגיש תביעה לדמי פגיעה תחת פגיעה בעבודה ולא תביעה להכרה במחלת מקצוע.
מבוטח שנפגע בעבודה ותביעתו לתשלום דמי פגיעה אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה אם נותרה לו נכות בעקבות הפגיעה. המבוטח יידרש להתייצב בפני ועדה רפואית שתבדוק אותו ותקבע את דרגת נכותו. בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה, תוענק למבוטח מענק נכות או קצבת נכות מעבודה. נכה מעבודה שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של בין 5%-19% יקבל מענק חד פעמי, ואילו מבוטח שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 20% ומעלה יקבל קצבה חודשית.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף