באותה העת עמדו על השול הימני בסמוך, לבושים באפוד זוהר, שני אנשים, אשר המתינו להגעת רכב חילוץ לרכבם התקול. בהבחינם באשר שאירע, ומשלא יכלו לחצות את הכביש בשל התנועה הסואנת, התריעו השניים בפנסי הטלפון שלהם לכלי רכב החולפים בכביש על מנת להזהירם מפני פגיעה ברכב. במקביל נהג כהן בנתיב הנסיעה השמאלי, במהירות של כ-150 קמ"ש. בהגיעו בסמוך למקום עצירת הרכב, עמדה המנוחה בנתיב הנסיעה השמאלי בו נהג כהן, ובעודה מנסה לסייע לאימה לצאת מהרכב, פגע בה כהן בעוצמה עם רכבו. כתוצאה מן התאונה נהרגה מיכלי נחמן במקום.
עוד על פי כתב האישום, לאחר התאונה החליט כהן להסתיר את מעורבותו בתאונה, להעלים ראיות ולשבש הליכי חקירה ומשפט. הוא ניגש לשני העדים לתאונה ושוחח עמם, מבלי לומר כי הוא מעורב בה. כהן המתין במקום כ-18 דקות מבלי לומר לאיש, ובפרט לגורמי ההצלה והמשטרה אשר הגיעו למקום התאונה, כי הוא מעורב בתאונה. בשלב מסוים חזר לרכבו ועזב את המקום.
מיד לאחר מכן, נסע כהן לסוכנות רכב בפתח תקווה אשר בבעלותו, שטף את הרכב בלחץ מים גבוה והעלים ראיות. בשלב זה, נסע לתחנת משטרת חדרה ברכב השטוף, שם דיווח בכזב כי נסע בכביש 6 ונפגע בתאונה על ידי רכב מרצדס שחור.
בין הראיות שהגישה הפרקליטות, מצלמות אבטחה שמתעדות את מעשיו של כהן, פלטי חברת איתוראן, שמצביעות על המסלול בו נסע, עדויות וכן חוות דעת מומחה, לפיה הרקמות והדם שנמצאו על רכבו שייכות למיכלי נחמן. לו היה נשאר לסייע לה ולא נמלט מהמקום ומנסה לטשטש ראיות – לא היה מואשם כלל.