כ-30% מהתביעות לביטוח הסיעודי בישראל נדחות על ידי חברות הביטוח, לא תמיד מסיבות מוצדקות.
הבדיקות שנערכות למבוטח יכולות להיות משפילות, וכך גם התייחסות החוקרים הפרטיים שעלולים לצוץ בפתח ביתכם .כאשר אדם הופך לסיעודי וזקוק לתשלום גמלה חודשית מחברת הביטוח בה הוא מבוטח, תביעתו אינה מאושרת באופן אוטומטי. לצורך קבלת הגמלה החודשית המבוטח נדרש להוכיח כי הוא אכן במצב סיעודי. במרבית המקרים, ההצלחה בהשגת הגמלה החודשית מחברת הביטוח תלויה במקצועיותו וניסיונו של עורך הדין המגיש את התביעה לחברת הביטוח.
אדם מוגדר כ'סיעודי על רקע קוגניטיבי', כאשר יש לו בעיה קוגניטיבית המתבטאת בליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך או קצר, חוסר התמצאות במקום ובזמן, המחייבים השגחה 24 שעות ביממה ונובעים ממצב בריאותי (כגון: אלצהיימר, דמנציה, וכד'). מצב זה נקבע על ידי רופא מומחה ועל מנת שאדם יוכר כסיעודי על רקע קוגניטיבי עליו לעמוד בכל התנאים הללו, כולל חובת השגחה במרבית שעות היממה.
סיבה שנייה לדחיית תביעת הסיעוד היא אי גילוי. משמעותה שעם הצטרפותו לביטוח, נמנע המבוטח מגילוי פרטים חשובים אודות עברו הרפואי.
הסיבה השלישית לדחיית התביעה היא חריגים. ישנן חברות ביטוח שמחריגות מצבים מסוימים, שלא נכללים בפוליסה, המתייחסים למצב סיעודי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים, תאונת עבודה וכדומה.
חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות ביטוח סיעודי כבר בשלב הראשוני של הגשת המסמכים מכיוון שבלא מעט מקרים מבוטחים מגישים מסמכים "מזיקים" או מסמכים שאינם מקדמים את טענותיהם לגבי המצב הסיעודי.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף