הפופולאריות הגוברת של הרשתות החברתיות הביאה עמה גם תופעות בלתי רצויות, כדוגמת הקלות הרבה שבה ניתן להכפיש ולפגוע בשמו הטוב של אדם אחר בפומבי. כך, למשל, כל הודעה בקבוצת ווטסאפ, פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר הם בעלי פוטנציאל להגיע להיקף גדול של אנשים, כאשר אותם נמענים עלולים לקבל רושם שגוי, שדברי ההכפשה שפורסמו הם אמת לאמיתה, בעת שהכול נעשה בלחיצת כפתור אחת. תופעה זו מכונה "שיימינג" ((Shaming ומתלוות אליה השלכות כבדות משקל אשר במקרים מסוימים עלולות להיות הרסניות.
היות שהחוק קובע כי לשון הרע היא פרסום של דבר העלול להשפיל, לפגוע במשלח-יד וכדומה,נשאלת השאלה – האם כל פרסום לא נעים ייחשב לפרסום פוגעני העולה לכדי לשון הרע?
התשובה לשאלה זו היא שלילית, לא כל פרסום שלילי מקים לנפגע עילת תביעה. בהתאם לפסיקה בישראל, פרסום ייחשב כפרסום של לשון הרע רק כאשר מבחינה אובייקטיבית תוכנו הוא פוגעני ומשפיל. כלומר, כדי שפרסום כלשהו ייחשב כהוצאת דיבה, אין די בכך שהתובע חש פגיעה או השפלה בצורה סובייקטיבית, אלא יש צורך שהפרסום ייחשב למשפיל ופוגעני באופן אובייקטיבי ובעיניו של ה"אדם הסביר".
לפיכך, לפני הגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע, מומלץ לקבל ייעוץ של עורך דין הבקיא בתחום לשון הרע, כדי שיעריך את סיכויי התביעה לפי פסיקות שכבר ניתנו על ידי בית המשפט בעבר. יתרה מזאת, חשוב להבהיר כי לא כל פרסום שעולה לכדי לשון הרע הוא פרסום שיש להזדרז להגיש בגינו תביעה לבית המשפט. זאת מכיוון שחוק איסור לשון הרע כולל שורת הגנות ארוכה שעשויות לעמוד לטובת המפרסם, כך שמיותר להגיש תביעת לשון הרע אם המפרסם נהנה מהגנה טובה שעומדת לזכותו.
אם החלטתם להגיש תביעת לשון הרע עקב פרסום פוגעני בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת לאחר התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום לשון הרע, עליכם להכין את התשתית הראייתית לקראת התביעה. מכיוון שפרסום בפייסבוק הוא בגדר פרסום פומבי, הרי שביסוס תשתית ראייתית במקרה כזה הוא פשוט וקל. כל שעליכם לעשות הוא לתעד את הפרסום הפוגעני, כאשר רצוי שצילומי המסך יהיו מקיפים ככל האפשר, ויכללו בין היתר גם את התגובות שנכתבו ביחס לפוסט המשמיץ, את כמות הלייקים והשיתופים שנעשו לו, את מועד הפרסום ועוד.
בהקשר זה חשוב לציין כי פעמים רבות נעשה שימוש ברשתות חברתיות בכוונה לפגוע. זאת, בעיקר בשל נקמנות, קנאה, יריבות אישית או עסקית ועוד. במקרים כאלה, אם התובע יכול להוכיח שפרסום לשון הרע אודותיו נעשה בשל כוונה לפגוע בו, הרי שיוכל לתבוע כפל פיצוי ללא הוכחת נזק, קרי, פיצויים בסכום של עד 100 אלף שקלים, גם אם לא נגרם לו כל נזק כתוצאה מהפרסום.
סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק (50 אלף שקלים או 100 אלף שקלים אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע) לא מהווים את תקרת הפיצויים שניתן לתבוע, ובהחלט אפשר לתבוע גם פיצויים בסכומים גבוהים יותר. ואולם, בתביעת סכומי פיצוי גבוהים יותר התובע יידרש להוכיח שנגרם לו נזק בשל הפרסום. כך, לדוגמה, במקרים שבהם הנפגע הוא אדם מוכר ומכובד בציבור והפרסום גרם לו נזק שניתן להוכחה אשר היקפו עולה על סכומי הפיצוי ללא הוכחת נזק כאמור.
עד כה הכתבה עסקה בתביעה הכספית שמוגשת עקב הפרסום הפוגעני בפייסבוק, אך נוסף על כך ניתן לעתור לצו אשר במסגרתו בית המשפט יחייב את המפרסם להסיר את הפרסום הפוגעני.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף