92% (תשעים ושניים אחוז) מתיקי האונס נסגרו ללא כתב אישום בשנת 2019 - כך מתברר מדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהתפרסם ב 23.11.2020. בשנת 2014 שיעור תיקי האונס שנסגרו ללא כתב אישום עמד על 86.3%, ומאז עלה בהתמדה.
בכתבה מתאריך 23.11.20, לי ירון מ"הארץ" מתארת תמונה מדאיגה שלפיה בשנת 2019 92.4% מתיקי האונס ו-80% מתיקי עבירות מין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום.
לפניה ישירה לעורך דין דורון ויינרייך, לחץ/י כאן
אותו דוד מדובר פגע מינית באחייניתו בת התשע. בעבורה, כך נראה, הוא היה דוד על כל המשתמע מכך בגיל צעיר. אך יום אחד הוא והדודה התגרשו. למרות זאת, כמו שקורה במקרים רבים, האיש נשאר בקשר קרוב עם המשפחה, והיה נוכח בחייה של הילדה. למעשה, הוא היה חלק ממשפחתה של הילדה הנפגעת, אך מאחר שאת הפגיעה המינית ביצע לאחר שהתגרש, פסק בית המשפט העליון, שעובדה זו מנתקת את קשרי המשפחה והופכת את העבירה לקלה יותר: פגיעה מינית על ידי זר.
כך זכה בהנחה של חמישה חודשים מהעונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי. בעוד בית המשפט העליון נתפש כהיכל הצדק, בעבור ילדה אחת בת תשע, שחוותה פגיעה ממי שנתפש על ידה כחלק מהמסגרת שאמורה לגונן עליה ומי שהוא כנראה אחד הקרובים לה, קביעת בית המשפט יכולה להיות מכה קשה. מבחינתה, אין כל משמעות לרשומות משרד הפנים ולפיהן הוא גרוש, ולפיכך כביכול כבר איננו חלק ממשפחתה. מבחינתה, הוא הדוד שלה. כך הכירה אותו, כך נרקמו יחסי האמון עמו, וכך נופצו כל אלה בעת הפגיעה.
"הנזק שנגרם פה הוכיח פעם נוספת את הצורך הקריטי בבתי משפט ייעודיים לעבירות מין...." (ההדגשות אינן במקור. ד.ו.). פסק הדין הנ"ל אינו בודד ואנו נתקלים שוב ושוב בהתנהלות מצד בתי המשפט שהמסקנות העולות ממנה הינן עגומות ומדגישות את הצורך בשינוי הכרחי ודרמטי- את הצורך ברפורמה.
חלק מהמסקנות, למשל בתי משפט ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין, חשוב ליישם גם בהליך האזרחי שבמסגרתו הנפגעות והנפגעים מבקשים מבתי המשפט לפסוק לזכותם פיצויים נזיקיים ממי שאחראי על הפגיעות המיניות בהם.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף