לעו"ד משה כאהן ניסיון רב שנים בטיפול ובייצוג של עסקים משפחתיים והוא אף מתמחה בייצוג צדדים בסכסוכים הקשורים לעסק משפחתי ובתכנון ויישום של העברה בין דורית. עו"ד כאהן עומד בראש משרד "משה כאהן, עורכי דין" הממוקם בתל אביב, והוא גם מרצה בנושא עסקים משפחתיים באוניברסיטת בר אילן.
בראיון מיוחד שערכנו עם עו"ד משה כאהן, הוא מרחיב על הנושא ומציע פתרונות:
תכנון מוקדם והגדרה ברורה של תפקיד, כפיפיות וסמכויות, ימנעו מצבים שבהם בן המשפחה לא ייקלט כדבעי בעסק המשפחתי. בדרך זו ניתן יהיה גם למנוע גם תופעות של יחס עוין מצד בני משפחה אחרים העובדים בעסק המשפחתי."
לפיכך, עלולים להיווצר סכסוכים שונים בקרב בני הדור השני. לדוגמה, סכסוכים על רקע התגמול שיקבל כל ילד, האצלת סמכויות, תחומי אחריות, חלוקת תפקידים ועוד. בעיות אלה ואחרות ניתן לפתור באמצעות הסכמים שייחתמו מראש, ובהם ייקבעו נושאים כמו תנאי הכניסה של הילדים לעסק המשפחתי, קביעת סמכויות, תנאי ההעסקה של בני המשפחה הנכנסים וכדומה. אם נסכם, בני הדור השני והשלישי המעוניינים להיכנס לעסק, מוכרחים לדעת מראש מהם הזכויות והחובות שלהם, וכמובן לקבל הכשרה מיוחדת לפני הכניסה לתפקיד".
כמו כן, תוספת התגמול לבן משפחה, לא תעלה על 20 אחוזים מהשכר המשולם לעובד רגיל שאינו בן משפחה. הגבלת השכר לפי המשוואה הזו מונעת אנטגוניזם ותחושות קנאה מצד בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בעסק, כמו גם מצד עובדים בחברה שאינם בני המשפחה. כמובן, לתוך המשוואה הזו נכנסים בונוסים רלוונטיים והטבות הנוגעות לעובדי העסק במעמד זהה: טלפון סלולרי, רכב, משכורת 13 ועוד".
כדי לפתור את הבעיה הזו, על המייסדים להבין כי לא קיימת שיטה נכונה אחת לניהול העסק, וכי עליהם להאציל סמכויות גם לבני משפחה אחרים, על מנת שהניהול לא יישען רק על המייסד. במקרים מסוימים אפשר להביא מנכ"ל חיצוני מקצועי לחברה שאינו קרוב משפחה של בעלי העסק, אשר יהיה כפוף לדירקטוריון החברה. בדרך זו, יוכל הדור המייסד לפקח על העניינים ולהכין את הקרקע לקראת ההעברה הבין דורית".
צריך להבין שמנכ"ל חיצוני הוא אדם זר המגיע לעסק המשפחתי עם רעיונות חדשים משלו כיצד יש לפעול ולקדם את העסק, וזה עלול להרתיע בסופו של דבר את בני המשפחה, או את חלקם, לכל הפחות. לפיכך, חשוב למצוא פתרון לבעיה זו בכמה מישורים. ראשית, על המנכ"ל החיצוני הנכנס להבין את אופי העסק, את העובדה שמדובר בעסק משפחתי המנוהל בצורה מסוימת, אופי ההתנהלות בעסק כזה אשר לא תמיד רגיל לזעזועים וכן הלאה. שנית, בני המשפחה המצויים בעסק צריכים להניח למנכ"ל החיצוני לנהל את העסק באופן עצמאי ככל הניתן, בעניינים השוטפים, ומי שאינו עוסק בניהול השוטף, ישקול לעבור לכהן כדירקטור .
בדרך זו אפשר להמשיך לנהל את החברה ולשתף פעולה עם המנכ"ל מבלי לפגוע בסמכויות שלו ומבלי "להתנגש" עמו. ולבסוף, אחד הגורמים המשמעותיים יותר לצמצום ויכוחים וסכסוכים עתידיים הוא עריכת תיאום ציפיות ברור בין המנכ"ל החדש לבין בני המשפחה. המנכ"ל צריך להבין מהן הסמכויות שבאחריותו, , מהן המטרות שעליו להשיג וכדומה. לאחר שהכול סוכם, חשוב לעגן את הדברים מבחינה משפטית כדי למנוע מחלוקות בהמשך".