מטבע הנסיבות, אצל הורים בני אותו מין אשר מגדלים ילד באמצעות הליך פונדקאות, רק אחד מהם יהיה ההורה ביולוגי (במקרה של שני אבות מדובר בפונדקאות בחו"ל היות שהליך פונדקאות בארץ אינו אפשרי לבני זוג חד מיניים נכון לעכשיו).
אלא שבחלק גדול מהמקרים, כששני בני הזוג מנהלים משק בית משותף ונושאים תחת אחריות משותפת לבית ולמשפחה, גם ההורה הלא ביולוגי יחפוץ לקבל מעמד זהה כשל בן זוגו.
עבור קהילת הלהט"ב, האפשרות להפוך להורה במסלול האימוץ היה רלוונטי בעיקר בתקופה טרם נוצר צו ההורות הפסיקתי. מי שהגה את האימוץ הלהט"בי היה השופט ברק, אשר בפסק הדין בבג"ץ ירוס חקק משנת 2005, פנה לסעיף סל כללי שהיה בחוק האימוץ, שלפיו ניתן להורות על צו אימוץ אם מדובר ב"טובת המאומץ". וכך, במסגרת החוק שנוסחו הוא אולי המפלה ביותר עבור הקהילה, ושבו הכלל הוא "איש ואשתו יחד", והחריג לכלל הוא טובת הילד - נוצרה האפשרות לאימוץ להט"בי.
צו ההורות הפסיקתי בבג"ץ ממט פתר בעיה גדולה מאוד עבור קהילת הלהט"ב, משום שעד בג"ץ ממט, הדרך היחידה עבור הקהילה הייתה באמצעות צווי אימוץ, אלא שבגלל שהייתה זו הדרך היחידה להורות, הדבר יצר תורים מאוד ארוכים, ודחיקת בקשות לאימוץ של להט"בים לתחתית הרשימה. נוסף על כך, זה המקום לציין שבהורות על-פי אימוץ, יש צורך בתסקיר של שירותי הרווחה.
גם אם מדובר בפונדקאות חו"ל, ואלה הרי מרבית המקרים, המדינה לפעמים תדרוש מבני הזוג ניתוק של הקשר להורה הביולוגי, וגם פונדקאית שבמדינה הזרה כלל אינה נחשבת הורה, בארץ דווקא כן ידרשו ללכת למדינה הזרה ולבקש מן הפונדקאית לחתום על כל מסמכי הוויתור. נוסף על כך, בהליכי אימוץ, בעיקר כאשר מדובר בילדים גדולים יחסית, המדינה תדרוש לקיים דיון בבית משפט במעמד הילד.
הן חוק האימוץ והן צו הורות פסיקתי מאפשרים לזוגות חד מיניים להפוך להורים ולהקים משפחה, תוך שהם חולקים אחריות משותפת לילד. לכל דרך יתרונות וחסרונות משלה, אך בחירת האפיק הנכון על מנת לקבל זכויות כהורה תלויה במבקשים ובמצבם האישי.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.