המשבר הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה על הציבור, לא פוסח גם על חברות ובעלי עסקים שעומדים בפני קשיים תזרימיים משמעותיים. קשיים אלו לרוב מופיעים בעקבות ירידה חדה בהכנסות החברות שנובעת מהגבלות הממשלה על התקהלות ופעילות מסחרית ועסקית. בעוד הכנסות החברות צנחו באופן דרסטי, התחייבויותיהן הכספיות לבעלי נכסים, ספקים, בנקים וגורמים נוספים המשיכו להצטבר ולתפוח בעקביות.
מצב זה של ירידה בהכנסות בד בבד עם חובות שהולכים ותופחים גרמו לחלק מבעלי החברות ובעלי העסקים שנעדרים את החוסן הכלכלי הדרוש להישרדות עד חלוף המשבר, להפסיק את פעילותם העסקית ולצבור חובות לגורמים שונים שביניהם גם עובדים.
במקרה שהמעסיק לא שילם משכורות לעובדיו ולא עמד בהתחייבויות כספיות שונות כלפיהם על רקע פירוק חברה או פשיטת רגל, על פי רוב הצעד הראשון שיש לבצע הוא להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו פירוק או צו פשיטת רגל נגד המעסיק. במקרים רבים בקשת הפירוק תוגש על ידי בעלי חוב של החברה או בנקים. כאשר טרם התקבל צו פירוק נגד המעסיק, ישנה חשיבות רבה לכך שהעובדים יתאגדו ויפנו לעורך דין מקצועי לצורך הגשת בקשת פירוק נגד מעסיקם. לצורך ביצוע הפירוק בית המשפט ימנה מפרק שתפקידו לכנס את נכסי החברה, למכור אותם ולפרוע באמצעות התמורה שהתקבלה את חובות החברה לנושים. לרוב, העילה העיקרית לפירוק חברה היא מצב שבו החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ולפיכך מכונה חברה חדלת פירעון.
אם התביעה האישית שהוגשה נגד בעלי המניות תתקבל, הם יחויבו לשאת בחובות החברה באופן אישי. אפשרות נוספת היא לתבוע את פירוק החברה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה. כדי שהעובדים שנפגעו מהתנהלות החברה יוכלו למצות את זכויותיהם הם צריכים להגיש תביעות חוב מפורטות ככל האפשר כאשר כל עובד יידרש להגיש בנפרד את תביעת החוב שלו שתכלול את פירוט התשלומים המבוקשים וראיות ביחס לקיומו של חוב. תביעות החוב יוגשו למנהל המיוחד שמונה על ידי בית המשפט המחוזי או למפרק החברה לפי קביעת בית המשפט.
מצב נוסף שבו בית הדין לעבודה יבצע הרמת מסך הוא כאשר מתקיים עירוב של נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות או עם נכסים אחרים של חברות אחרות שבבעלותם של בעלי המניות. יתרה מזאת, גם יחס מינוף גדול, מימון עצמי נמוך ביותר והברחת נכסים מהחברה אל בעלי המניות בהיעדר תמורה ראויה, יצדיקו על פי רוב לבצע הרמת מסך. הרמת מסך תיעשה גם במצב שבו בעלי השליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים וסוגרים את החברה מבלי לדאוג לזכויותיהם למרות העובדה שהיו יכולים לצפות שהחברה לא תוכל לקיים את התחייבויותיה כלפי עובדיה.
הרמת מסך תתקיים גם אם המעסיק שילם שכר במזומן שלא כפי שמופיע בתלוש השכר של העובד. תשלום שכר בצורה כזו, מקים חזקה כי המעסיק פועל במרמה מול העובד ורשויות המס וביטוח לאומי ועל כן הוא עלול לשאת במלוא חיובי החברה של העובד.
במקרה שהבחנתם בתמרורי אזהרה הנוגעים להתנהלות החברה שבה אתם עובדים או שחוויתם עיכובים וקשיים ביחס לשכר ולזכויות סוציאליות כספיות נוספות שמגיעות לכם במקום העבודה, פנו בהקדם לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום זכויות עובדים בפירוק חברה. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומק ויגבש בשיתוף העובד אסטרטגיית פעולה מתאימה לצורך מיצוי זכויותיו מול המעסיק.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף