בהודעת הערעור, ביקשה הפרקליטות להחמיר בעונש המאסר שנגזר על הנאשם. לטענתה, נסיבות העבירה ומידת אשמתו של ראש מועצת ג'וליס לשעבר, מצויים ברף העליון של העבירה ולכן לא היה נכון לסטות מהעונש הקבוע בצד העבירה במידה כה רבה – מאסר עולם.
בהכרעת הדין נקבע כי סלמאן עמאר, שלף נשק, דרך אותו וירה שבעה כדורים לעבר ראשו ופלג גופו העליון של נבואני ז''ל, על רקע סכסוך בין השניים. בית המשפט המחוזי דחה את טענות עמאר כי פעל להגנה עצמית, ובנוסף דחה את טענתו לאיבוד זיכרון וקבע כי הנאשם ירה שבעה כדורים מתוך מודעות מלאה וכוונה להמית, ואף ביצע וידוא הריגה, כאשר הנרצח כבר היה בשלבי נפילה אל הקרקע עם גבו לכיוון הנאשם.
עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי קיים ספק האם המעשה נעשה לאחר תכנון ולאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, ולפיכך קבע כי לא מדובר ברצח בנסיבות מחמירות וגזר על עאמר 20 שנות מאסר בלבד.