כזכור, לפני ימים אחדים הגיש משה באמצעות עורכי דינו אהרון רוזה ואלון דוידוב את המענה בכתב לכתב האישום ובו נטען: "מכלול התגרות המתלוננת שהצטבר במהלך פרק הזמן מאז ההפלה והתעצם עובר לערב ראש השנה, הוא אשר גרם לנאשם לאבד שליטה על מעשיו ולפגוע במתלוננת". הפרקליטים הוסיפו כי "המאשימה שכחה לציין כי הנאשם הפסיק בחניקת המתלוננת מיוזמתו" וטענו כי לא הייתה לו כוונה להורגה.
התביעה ענתה בחריפות לטענות אלו: "המענה לא סטנדרטי לאור חומר הראיות. כשקראתי את הודעת חברי לגבי העבירה שהוא מודה בה, או שהם לא ראו את החומר, או שצילמו את החומר הלא נכון, אין קשר בין העבירה לבין התוצאה. ולגבי ההקלטה, היא סלקטיבית מאוד, הנאשם היה זה שמקליט. יש שלוש הפסקות בהקלטה. האירוע של התקיפה הראשונה כלל לא נכנס בהקלטה הזו, כך שודאי שאי אפשר להכריע על סמך ההקלטה הזו ודרושה השלמה של העדים והמתלוננת".
"המאשימה לא תסכים שום הסכמה דיונית לפיה כל חומר הראיות כפי שהוא יוגש. לעניין העדים, אני מבקשת שנעשה דיון מסודר וחברי יגיד האם הוא מוותר על חקירה נגדית של כל עד ועד כשהוא מבין שמדובר על הסכמה לאמיתות התוכן. לעניין המתלוננת – אנו סבורים, כפי שציין בית המשפט, כי לא ניתן לייתר את שמיעת עדותה, שכן חברי טוען טיעונים עובדתיים הסותרים את אמרותיה ולצורך הכרעה יש צורך לשמוע את עדותה על מנת להכריע בממצאי מהימנות".