הסכמים חוצי גבולות: ברירת דינים, מקום שיפוט ודרכי יישוב סכסוכים

על פניו מדובר בנושא טכני חסר השפעה מהותית בהסכמים מסחריים חוצי גבולות, אך בפועל לברירת הדין, מקום השיפוט ודרך יישוב הסכסוך יש משמעות מהותית ביחס לתוצאות סכסוכים עסקיים בינלאומיים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חתימת חוזה
חתימת חוזה | צילום: Shutterstock
2
גלריה

לכאורה מדובר בנושא "פרוצדורלי" בלבד אשר אין בו עניינים "מהותיים" ביחס להסכם/היחסים בין הצדדים. מין עניין טכני שכזה. אלא שהנושא רציני ואף מהותי. לדוגמא:

במצבים מהסוג הזה הצד ה"קטן" יותר, ה"רחוק" יותר, שלרשותו פחות משאבים ואמצעים, ייטה לוותר בכל ויכוח עם הצד השני, ולקבל כמעט כל דרישה ממנו, כי גם מאבק על זכויותיו בבימ"ש עלול לגרום לו נזק משמעותי, אפילו אם יזכה בסופו של דבר (והמשוכות בדרך לכך גבוהות בהחלט).

לצורך העניין, נחלק את הנושא ל-3 חלקים, שכל אחד מהם מצדיק תשומת לב נפרדת:

לסוגיית מקום הבירור יש גם קשר לשפת ההתדיינות, שסביר להניח שברוב המקרים עדיף שתהיה אנגלית; יש מדינות שבהן לא יהיה פשוט למצוא עו"ד שולט באנגלית, או לנהל התדיינות באנגלית, וגם אם יהיה אפשרי - העלויות הכרוכות בכך יכבידו.

עורך הדין אילן בלומנטל
עורך הדין אילן בלומנטל | צילום: שרית חביב

בכל מקרה, כדי לא להאלץ לכלול בהסכם פרק (או נספח) שלם שעוסק בבוררות וכלליה, רצוי לבחור להיצמד למנגנוני וכללי בוררות של אירגונים קיימים, כגון:

כמובן שקיימות אפשרויות נוספות, המשתנות ממדינה למדינה, ורצוי להשוות בין כולן בכל מקרה לגופו.

לסיכום כל האמור לעיל, מומלץ להשקיע מחשבה בנושא זה, ולבקש מעוה"ד המלווה את המו"מ/עיסקה לקחת זאת בחשבון בגיבוש הנוסח הסופי.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

תגיות:
דיני חוזים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף