לא אחת אני נתקלת במעסיקים שמגיעים למשרדי לאחר שהוגשו נגדם תביעות של עובד/ת לשעבר. חלק לא מבוטל של תביעות אלו עוסק בתביעה לתשלום על שעות נוספות. הסיבה לכך היא שמעסיקים רבים אינם מודעים לדקויות שבחוק ובפסיקה בנוגע לרכיב זה.
חלק מהמעסיקים אינם מתייחסים כלל לנושא השעות הנוספות בהסכם העבודה, לא משלמים שעות נוספות בפועל - שעות שמתועדות מדי יום ביומו בגיליון הנוכחות של העובד - ומוצאים עצמם, בצדק, מול תביעה של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים.
לחילופין, אם העובד לא עבד שעות נוספות כלל, עשוי בית הדין לעבודה לראות בשעות הנוספות הגלובליות רכיב שכר פיקטיבי, שמטרתו להקטין את שכר היסוד ובכך להקטין את ההפרשות הסוציאליות. שוב עלול המעסיק למצוא עצמו מחויב בתשלום רטרואקטיבי של סכומים ניכרים.
אלא שבפסיקה נקבעו רשימת מבחנים שנועדו להכריע האם עובד נחשב כנושא במשרות כאלו אם לאו. ביניהן, מידת החשיפה שלו למידע חסוי של החברה, גובה שכרו והתנאים הנלווים, האחריות הנגזרת מתפקידו, מידת עצמאותו בתפקיד ועוד. לא כל עובד בכיר יחסית יכול להיכנס לרשימה זו ולא די בהגדרתו של עובד ככזה בחוזה העבודה בכדי להוציאו מתחולת החוק.
כך לדוגמא, ייצג משרדנו עובד שעבד למעלה מ-5 שנים בחברה, בתפקיד מקצועי (אך לא ניהולי) בכיר יחסית. העובד עבד שעות נוספות רבות במשך השנים, וכולן היו מתועדות בכרטסת הנוכחות שלו. עם זאת, המעסיק שילם לו מדי חודש משכורת גלובלית קבועה, ללא תלות בכמות השעות שעבד. לאחר שהגיש העובד תביעה, טען המעסיק כי מדובר בעובד הנהלה בכיר ועל כן חוק שעות עבודה ומנוחה איננו חל עליו. בנסיבות העניין, הפעיל בית הדין את המבחנים הקבועים בפסיקה וקבע כי העובד אמנם נחשב למומחה מקצועי בתחומו, אך לא די בכך בכדי להוציאו מתחולת החוק - ונפסקו לו פיצויים נדיבים.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.