סעיף 37(א) לחוק המקרקעין מקנה לכל אחד מבעלי מקרקעין משותפים זכות לפרק את השותפות בהם בכל עת, מכיוון שפירוק שיתוף נחשב לזכות יסוד של כל אחד מהשותפים שעשויים להיות בני זוג שפותחים בהליכי גירושין. עם זאת, חשוב להבהיר כי אישה בהליכי גירושין זכאית להגיש תביעת מדור נגד בעלה שנובעת מזכותה למזונות.
סעיף 40 א' לחוק המקרקעין קובע כי פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג יהיה מותנה בקיומו של הסדר מגורים מתאים לילדים הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג שמחזיק בהם.
בכל הקשור למדור האישה, הסמכות לדון ולפסוק בבקשה למדור היא סמכות מקבילה כך שגם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני מוסמכים לדון בסוגיה. יש לציין כי שתי הערכאות השיפוטיות ידונו בזכויות האישה בהתאם לדין האישי שחל עליה, קרי, הדין העברי, וזאת בהתאם לסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). עם זאת, לרוב התוצאה הסופית תהיה שונה בין שתי הערכאות.
בכל הקשור לחובת מדור, בעוד בתי הדין הרבניים לרוב פוסקים שזכותה של האישה היא למדור ייחודי, כלומר המשך מגורים בבית שבו התגוררה לפני פרוץ הסכסוך, בית המשפט לענייני משפחה לרוב קובע כי האישה אינה זכאית למדור ייחודי בדירה שבה התבקש לפרק את השיתוף, אלא אך ורק למדור חלופי.
משמעות הדברים היא כי על פי פסיקת בית הדין הרבני, האישה יכולה לדרוש את המשך מגוריה בדירה שבה התגוררה יחד עם בעלה לפני פרוץ הסכסוך, בעוד שלפי הפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה יתאפשר לחייב את הבעל בתשלום כספי לאישה בהתאם לרמתה של הדירה שבה התגוררה לפני הסכסוך.
אם אישה הגישה בקשה לצו למדור ייחודי בבית הדין הרבני, בית המשפט לענייניי משפחה ינהג בהתאם לעקרון "כיבוד הערכאות", כלומר בדיון שייערך בסוגיית פירוק השיתוף, בית המשפט לענייני משפחה לא יתעלם מהבקשה למתן צו מדור ייחודי שהוגשה בבית הדין הרבני וכל עוד בית הדין הרבני אינו מחליט בעניין המדור הייחודי, בית המשפט לענייני משפחה לא יכפה על הצדדים לפרק את השיתוף בדירה. בפועל, בית המשפט לענייני משפחה מנסה לאזן בין שני אינטרסים סותרים, מצד אחד זכותו של הבעל לדרוש את פירוק השיתוף בדירת המגורים ומצד שני, זכותה של האישה למדור במסגרת זכותה למזונות אישה.
במקרים רבים בתי המשפט לענייני משפחה נותנים צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, אך בד בבד מעכבים את מכירת הנכס עד לשלב שבו יפקע תוקפו של הצו למדור ייחודי או צו המניעה שהוציא בית הדין הרבני עקב היעדר סיכוי לשלום בית או בשל אובדן זכות האישה למזונות.
בהתאם לגישת בית הדין הרבני, הגירושין וחלוקת הרכוש תלויים האחד בשני כך שאין לפרק שותפות בין בני הזוג לפני סיום תהליך הגירושין, וזאת מכיוון שרק באמצעות גירושין ניתן להביא את השותפות בין בני הזוג לסיום, כך שכל עוד לא הגיע מועד סיום השותפות המוסכם אף אחד מהצדדים אינו רשאי לדרוש לפרק את השיתוף.
במצב שבו בני זוג שהחליטו להיפרד נקלעים לסכסוך ביחס להמשך מגורי האישה בדירת המגורים המשותפת, רצוי לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין. עורך הדין ייבחן את הנסיבות לעומקן ויגבש בשיתוף הלקוח אסטרטגיית פעולה מיטבית לצורך מיצוי זכויותיו.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף