נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: "הנוהל") נועד לקבוע את הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל ובאלו שהוכרו כפליטים על ידי שר הפנים מכוח הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967 והאמנה ביחס למעמדם של פליטים משנת 1951.
לפי הוראות הנוהל, אזרח זר שמעוניין להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל, נדרש להגיש את בקשתו למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה תוך שנה ממועד כניסתו לישראל. אזרח זר שנמצא במתקן משמורת יוכל להגיש בקשתו לנציגי רשות האוכלוסין וההגירה במתקן המשמורת.
לפי הנוהל, אזרח זר שהגיע למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה יעבור הליך של זיהוי ורישום אשר במהלכו הוא יצולם, יילקחו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ויירשמו כתובתו המלאה, פרטי התקשרות עימו ופרטים נוספים לפי הנדרש. במעמד זה תותר נוכחות עורך דין שמייצג את מבקש המקלט וזאת בכפוף להגבלת השתתפותו אך ורק להערות שיוכל להעיר לפני ההליך או עם סיומו, אך לא במהלכו.
כאשר אזרחותו הזרה וזהותו של מבקש המקלט לא הופרכה ייערך לו במקום ראיון בסיסי בשפה הרשמית של ארץ מוצאו. במהלך הריאיון הבסיסי יתאפשר לעורך דין לייצג את מבקש המקלט ולהעיר את הערותיו לפני הריאיון או בסיומו, אך יאסר עליו להעיר הערות במהלך הריאיון. עם תום הריאיון הבסיסי, המראיין יחליט האם להפנות את המבקש לבצע ריאיון מקיף או להעבירו להליך של דחייה על הסף. במקרה שהוחלט לדחות את בקשתו של האזרח הזר, תימסר לו הודעה על כך באופן אישי וניתן יהיה להרחיקו ממדינת ישראל.
בשלב הבא המראיין יעביר את החומר בעניינו של מבקש המקלט יחד עם המלצתו בעניינו למנהל יחידת ה-RSD לצורך החלטה בבקשה. בהמשך, הבקשה תועבר לבחינה בפני יו"ר הוועדה המייעצת בהליך של סדר דין מקוצר או לדיון במליאת הוועדה שבסופו תתקבל החלטה בעניינו של מבקש המקלט.
חשוב לציין כי משרד הפנים הוא הגוף שאחראי להסדרת מעמדם של אזרחים זרים בישראל כאשר תהליך הסדרת המעמד עבור בני זוג זרים עשוי להיות ממושך ומורכב אך עם זאת אפשרי. תחילת ההליך בהגשת בקשה מנומקת אשר מגובה במסמכים שמוכיחים שאכן מדובר בזוג שמנהל זוגיות כנה ואמיתית. חלק מהמסמכים הנדרשים הם מסמכים רשמיים ממדינת המוצא של בן הזוג הזר, אשר אותם יש צורך לאמת ולאשר.
בעוד בני זוג שאינם נשואים יידרשו לעבור הליך שאורך 7 שנים, בני זוג שנישאו יצטרכו לעבור הליך קצר יותר שמשכו ארבע עד חמש שנים. בכל שנה לאורך התקופה בני הזוג יידרשו להגיע לשימועים נוספים ולהוכיח כי הקשר הזוגי ביניהם נמשך וכי מוצדק להאריך את האשרה של בן הזוג הזר. בתום שבע שנים ביחס לבני זוג נשואים או בתום ארבע שנים ביחס לבני זוג שלא נישאו, בן הזוג הזר יוכל להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.